גדלו הגרעון, המסים והמנגנון

חובות עיריית ירושלים מסתכמים בכ-17 מיליון לירות, מזה 11 וחצי מיליון בהלוואות לזמנים ארוכים ובינוניים, 2 וחצי מליון אשראי קבלני ואשראי אחר לזמן יותר קצר, ו-2 וחצי מיליון גרעון מצטבר - מתברר מדו"ח הכספים לשנת 1959-60 שהוגש על ידי גזברות העיריה לחברי המועצה בירושלים.

אומדן ההכנסה ממסים היה במיליון אחד גבוה מההכנסה הממשית, וסך הכל של ההכנסות היה במיליון וחצי ל"י פחות מאומדן של התקציב המאושר, בכל זאת מסתכמת שנת התקציב שעברה בעודף קטן של הכנסה על ההוצאה, הנובע בעיקר מהגדלה ניכרת של ההכנסות בסעיף "השתתפות בעלי נכסים בהתקנת ביוב סלילת כבישים" וצמצום הוצאות בסעיפים אחרים.

עליה בכל סוגי המסים

כמו כן מתברר מהדו"ח הנ"ל שבחמשת השנים האחרונות (תקופת ההנהלה מפא"יית ושותפיה הדתיים והפרוגרסיבים) גדלו כל סוגי המסים בבירה פי שניים ויותר והועמדו על 52 ל"י לגולגולת בשנת 1959, לעומת 23 ל"י בשנת 1955-56, המענק הממשלתי (הרגיל והמיוחד) גדל פי שלושה, והוא מסתכם עכשיו ב-1 וחצי מיליון ל"י במקום חצי מיליון, שהממשלה העניקה להנהלה האזרחית בעיריה.

מספר הפקידים גדל מ-1240 בשנים 1955-56 עד 1484 בשנת 1959. באותה תקופה גדלה האוכלוסיה בירושלים ב-19 אלף נפש. משמע שהתווספו 10 וחצי פקידים לכל אלף תושבים, בה בשעה שהמודד בשנים 1955-56 לא עלה על 8 וחצי פקידים לכל אלף נפש ובזמן כהונתה של ההנהלה הקודמת היה המודד עוד יותר קטן.