לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הרב אלבוים נגד דני רופ


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 24/11/1992 (יום שלישי)
מיון מהיר:
"כך" - כהנא חי
מאמר
עכשיו
1992
כיוון שנמנע מחברי "התנועה לכינון המקדש" לקיים בסוכות את טכס ניסוך המים על הר-הבית, צופה לנו הרב אלבוים, מראשי התנועה, חורף שחון ושנת בצורת. נצטרך להמתין, איפוא, עד סוף החורף, כדי להיווכח עד כמה באמת מעורב הקב"ה בעניין.

בניגוד לחביבנו דני רופ, חוזה הרב דוד אלבוים, מראשי "התנועה לכינון המקדש" בירושלים – שחורות: לא חורף גשום לפנינו, לדעתו, כי בצורת קשה.

לשאלה: "רבי עקיבא, מה לך אצל הגדה כולך אצל נגעים ואהלות?" (חגיגה, י"ד ע"א), כלומר: מה לך, רבי דוד אצל, הידרולוגיה? – משיב הרב אלבוים בזו הלשון: "לפי המקורות, בחג (סוכות) נידונין על המים (משנה ראש-השנה א' ב') כלומר, גם טקס ניסוך המים על גבי המזבח בסוכות (משנה סוכה ד' ט-י).

כדברי רבי עקיבא: "אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי ברכה" (ראש השנה ט"ז ע"א).

אלא שהשנה סיכלה משטרת ישראל את טכס הניסוך שנהגו לעשות מדי שנה בסוכות אנשי התנועה לכינון המקדש, במים ששאבו ממעין השילוח בכפר סילואן. בניגוד לקודמו ציון עזרא, שנהג להעלים עין ולאפשר לחברי התנועה לקיים את המנהג, לא איפשר זאת מפקדה הנוכחי של תחנת הר הבית, ראובן אדרי. אמנם פיו נוטף שמן זית זך, אומרים עליו חברי התנועה, אלא ששבע תועבות בלבו לנצל כל גילוי. אדרי הורה השנה בסוכות, לבל יכניסו יהודים משקה להר-הבית, ולבל יעלו יהודים לרמה המוגבהת שבו.

כיוון שנמנע מיהודים לקיים את טכס ניסוך המים על הר-הבית, צפוי לנו חורף שחוק ושנת בצורת, אליבא דהרב אלבוים.

אנשי "כינון המקדש" מספרים, כי המשטרה הציעה לווקף המוסלמי להתקין טלוויזיה במעגל סגור, עם מסכים במשרדי הווקף והמשטרה כאחד, שיפקחו על הר-הבית וימנעו כל מיני תעלולים, אולם הווקף דחה על הסף את ההצעה, בטענה כי אינו מוכן להתחלק בשליטה על האתר עם המשטרה הציונית.

במילים קשות תוקפים אנשי התנועה, הן את הרבנות הראשית – שהטילה בתשכ"ז איסור כולל על הכניסה לשטח הר-הבית – והן את הרבנות החרדית הקיצונית. "פני הדור כפני הכלב" הם אומרים. והנמשל: הכלב רץ לפני בעל הבית, אך בהגיעו לפרשת דרכים הוא מחכה לו לראות לאן יפנה. כך הדבר לגבי מצוות בנית המקדש: הרבנות הצדוקית מקבלת הנחיות מהבד"צ, המורכבת מ "כנופית הונגרים שונאי ישראל, שמצווה גדולה היא לגרשם מהעיר"!

רק פרה אדומה

"כל מי שאומר בנין בית המקדש צריך למלך בישראל, הוא כופר (הרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק א'). ומי שאומר שבנין בית המקדש צריך לנביא, הוא כופר (שם). ומי שאומר שבית שני, הוראת שעה היתה – הוא כופר (שם). ומי שאומר שאסור להתגרות באומות, הוא כופר (רמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק י'). ומי שאומר שאסור לבקש בנין בית המקדש, שמא יזיק ליהודי בסוף העולם, הוא כופר (רמב"ם, הלכות יסודי התורה פרקים ה'-ו'). כל מי שלימודו קרדום לחפור בו, ואין מי שישלם לו עבור הלכות חמורות אלו, לא יודה בהן לעולם, ועדיף שלא נברא כלל!"
מודעה ברוח זו הודבקה בחוצות ירושלים, בעיקר בשכונות החרדיות.

אנשי "כינון המקדש" דורשים רוויזיה בפסיקה החמורה של גדולי התורה, שאסרו לעלות להר הבית, מפני שאנו טמאי מתים, ורק אפר של פרה אדומה יכול לטהר טומאה זאת. הם דורשים לערוך מדידות, חישובים ומחקרים – שלדבריהם יש להן תקדים בשו"ת הרדב"ז, העוסק בנושא זה – אשר יעשירו את הידע על הר הבית. בהסתמכם על ממצאי הארכיאולוגים, הם גורסים כי שטחי חולין נרחבים, שהוסיף הורדוס, מותרים לכל הדיעות בכניסה, תוך הקפדה על טהרה, טבילה וחליצת נעליים.

בכנסים שמקיימים מדי פעם אנשי "כינון המקדש", בהם נוטלים חלק גם אנשי "כך", הם דנים בדרכים לפרוץ את המחסומים והאיסורים שקבעו הרבנים השונים.

ברוך מרזל, מנאמני כהנא, דיווח באחד הכנסים האחרונים על פעילותו הברוכה במערת המכפלה, שם הצליח להתגבר על ההגבלות והאיסורים, ובזכותו נפתחו ב "אהל אברהם", שני כוללים, והוכנסו ספסלים וסידורי תפילה.

מרזל היפנה אצבע מאשימה אל היהודים הנינוחים, המסתפקים בכותל המערבי, ואינם נענים לקריאה לעלות על הר הבית. לפיכך הציע לזעזע את אמות הסיפים במאבקים עקשים, ואפילו בהתנגשויות עם המשטרה, שיביאו לשינוי הסטטוס-קוו לטובת היהודים, כפי שאירע במערת המכפלה. צריך ללמוד מהאתיופים איך לשכנע את הרבנות בצדקת המאבק, אמר מרזל. איתמר ורהפטיג, בנו של שר הדתות לשעבר, זרח ורהפטיג, גילה בכנס כי שלח מכתב לרבנות הראשית, שיורה על מקומות כניסה להר הבית, ונענה כי הנושא בטיפול.

משתתף אחר, שמואל בקר, הציע למצוא מסילות לליבם של ראשי ישיבות בני-עקיבא, שיקראו לתלמידיהם לעלות להר, שכן יש בהם שניתן להדבר איתם.

הרב מ.ד. אקרמן שב והדגיש את חשיבות חידושו של מנהג הקרבת קרבנות בהר-הבית, והציע להקים במקום ישיבה קבועה, כאתר שימשוך מבקרים.

12 הקבלנים

מיודענו טירן פולק הציע לארגן תפילה למען ההיתר להקריב קורבנות על הר הבית, מתוגברת ברמקולים, בכל שערי ההר. כן הציע להפגין ולהחתים עוברים ושבים ליד בתי הרבנים הראשיים ולשכותיהם, בתביעה שיאמרו דברים ברורים בעניין זה.
במקביל, הציע, יש לעשות את כל ההכנות לטכס מרשים וראוותני של הקרבת קרבן בהר-הבית.

כנס "כינון המקדש" נסתיים בהקמת ועדות – קרבנות, רבנים, וארגון – כשהראשונה כבר החלה בצעדים מעשיים, כשהיעד הוא חג הפסח הקרוב.

בנוסף לכנסים הקבועים, קיימו אנשי "כינון המקדש" לא מכבר כנס של קבלני בניין, ואף הקימו עמותה בשם "קבלנים". בכנס השתתפו כ-12 קבלנים, לאו דווקא מן הידועים בירושלים, שהחליטו על צעדים להקמת בית המקדש. כצעד ראשון הוחלט על איסוף חומרי הבניין הדרושים לבניית בית המקדש. במהלך הכנס נתגלעה מחלוקת, כשכמה מן הקבלנים הזהירו, שנוכח המצב הפוליטי בארץ, ובלא אישור הרבנות הראשית, כל התוכניות בטלות ומבוטלות. קבלן בשם יוסף אלבוים אמר כי הסיבה שניו יורק ולא ניו-זילנד ידועה כמרכז יהדות, אינה משום קדושתה היתרה של ניו-יורק, אלא מהסיבה הפשוטה, שבניו-יורק יושבים יותר יהודים מאשר בניו-זילנד, "וברגע שיהיו יהודים בהר-הבית, תהיה גם שם רבנות ראויה לשמה".

אחר, בשם רפי ממן, אמר: "אין לפסול את הרבנות, ולא נצליח לקדם את מטרותינו מבלי להכיר בסמכות הרבנות". לפיכך הציע לפנות ולבקש מרבנים נכבדים כמו הרב גורן או הרב אריאל, שישמשו כיועצים לפרוייקט, ובכך יגבר הסיכוי לביצועו.

הקבלן אדוארד ריקנטי לקח על עצמו לאתר מחצבה שמפיקה אבנים מתאימות לבניין המקדש, הקבלן דוד אליה אמר כי מצווה היא להרוס מקומות של עבודה זרה. וסיכם הרב אלבוים בציינו בסיפוק, כי חרף כל המגבלות, עלו בחג כ-150 יהודים להר הבית. זה הישג גדול, אמר, המוכיח כי האיסור של ה "רע-בנים" מתחיל להתפורר, וכי הציבור מתחיל להתעורר.

דפים בנושא:


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: בריכת השילוח, ירושלים (כפר סילואן) | רחוב עלי הכהן 17, ירושלים (התנועה לכינון המקדש) | הר הבית ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.