לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הרהורים לעשרת ימי התשובה


מאת: נח זבילביץ
פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי (עמוד 2) - 14/09/1961 (יום חמישי)
באחרונה הודיעו בתי המלון הגדולים על תפילות ימים הנוראים הנערכות באולמיהם וחזנים מפורסמים (?) עם שמות פרטיים לועזיים ינעימו לקהל המתפללים אורחי בתי המלון.

גם כאן כמו באמריקה אין בודקין מי ומי ... יעלה לתפילה ולהיות השליח ציבור ובפרט בימים הנוראים, האם החזן הוא ראוי לגשת לעמוד התפילה לכל הפחות כמו שהרמב"ם דורש משליח צבור לימים נוראים, והיא הלכה מפורשת:
אין ממנין שליח ציבור אלא גדול שבציבור בחכמתו ובמעשיו ואם היה זקן הרי זה משובח ביותר. ומשתדלין להיות שליח צבור אדם שקולו ערב ורגיל לקרות וכו' (הרמב"ם הלכות תפלה פרק ח' הלכה י"א).


עונת החזנים מתחילה כמה חודשים לפני הימים הנוראים. כל מי שקולו ערב וכל בית כנסת שאין לו חזן קבוע מחפשים בנרות זה מקום תפילה ואלה מועמד לחזן. לפי הרמב"ם קול ערב הוא דבר העומד במדרגה השניה או השלישית ואפשר גם בלי זה. העיקר הרישא של ההלכה כפי שהזכרנו לעיל, גדול בציבור בחכמתו ובמעשיו - כמובן ... הטובים.

תפילות הימים הנוראים נועדו כדי לזעזע את עמקי נפשו ונשמתו של המתפלל שיהרהר בתשובה, שלעתים קרובות זו הפעם היחידה בשנה שהוא בא לבית-הכנסת. לכן רצוי וראוי שהחזן או בעל התפילה יהיה ראוי להיקרא שליח ציבור, ולא זמר אופירה המבלה את כל ימות השנה על במות בידור או במות אחרות של ליצנות ... שהוא ישמש כבעל תפלה בימים הנוראים.

הרבנות הראשית לא נקפה אצבע בשאלה זו ורצוי שהיא תיכנס בתוך עובי הקורה ותטפל בשטח זה שנעשה בזמן האחרון הפקר. כל מי שרוצה ליטול בא ונוטל ...
בפרט בזמן האחרון שאין בודקין ומתחשבים בטיבו הרוחני של החזן, וכפי שמספרים על זמר ידוע שלא עלינו היה עם הארץ ובור גדול באותיות הקטנות ... אולם קולו היה באמת ערב ונתקבל כחזן בימים הנוראים. וכשהגיע בתפילת קדושה למלים דוד בן ישי התחיל לסלסל בגרונו והפך את דוד בן ישי ל- ישי בן דוד וחוזר חלילה.

בחודש אלול היה נהוג בישיבות ליטא ופולין להרבות בלימוד ספרי המוסר, ואחד מגדולי בעלי המוסר השווה את שליח הצבור העומד לסנגר עלינו בימים הנוראים שבהם נדון האדם לחסד או לשבט ... מי יחיה ומי ימות ... למוות או למאסר עולם ... והוא היה שואל, האם בן-אדם שעומד לפני משפט על עבירה שעונשה הוא לא פחות ממאסר עולם או מוות, האם הוא ימנה עו"ד בור ועם הארץ שאינו רגיל ומפורסם במשפטים כגון אלה, הוא הדין היה אומר של שליח ציבור לימים הנוראים.

על הרבנות הראשית לאסור עריכת תפילות באולמי ריקודים של בתי המלון וכן לא תרשה לזמרי אופרות לשמש כחזנים בימים הנוראים, ויפה שעה אחת קודם. לפני כמה שנים היה נהוג לערוך ולסדר בתי תפילה גם בבתי הקולנוע, אולם בשנים האחרונות חדלו ממנהג נפסד זה, ותקוותנו כי גם אולמי הריקודים של בתי המלון לא ישמשו להבא מקומות תפילה לימים הנוראים , כי אחרי התפילות הם נהפכים שוב לאולמי רקודים ...

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By Click for details


חרות חרות - עמוד פנימי 1961

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב המלך ג’ורג’ 58, ירושלים (הרבנות הראשית (בשנים 1959-1992) - היכל שלמה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.