לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

יהודי פראג - בלי רב


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | זוטות מהעולם היהודי (עמוד 11) - 06/11/1980 (יום חמישי)
מיון מהיר:
רופאים
מאמר
הספדים
1980
1. סקירה על קהילת יהודי פראג 2. מת זקן השחקנים היהודים בברה"מ - תולדות חייו של זקן שחקני מוסקבה בנימין שווארצר שנפטר לאחרונה. 3. "יאנוש קורצ’אק מליטא" - צמח שאבאד רופא מווילנה הונצח בספר ילדים של הסופר קורניי צ’וקובסקי שהוסרט לאחרונה

יהודי פראג בירת צ'כוסלובקיה, שהייתה לפנים מרכז תורתי וכיהנו בה רבנים גדולי התורה, בהם המהר"ל מפראג (ר' יהודה לואי בן בצלאל), הרב יונתן איבשיץ, הרב יחזקאל לנדאו ואחרים, שרויים זה שנים בלי רב ומורה הוראה.

לפי נתונים בלתי רשמיים מספר היהודים בצ'כוסלובקיה כולה הוא כ-16,000, רובם בגיל מבוגר ובעלי מקצועות חפשיים - רופאים, עורכי דין, אמנים, מוסיקאים ומדענים. יש גם עובדי כפיים ובעלי מלאכה מעטים.

ב-1970 מת אחרון הרבנים בפראג, הרב ד"ר פדר, והותיר אחריו חלל ריק. ראשי הקהילה מקווים, כי בן-עירם, דניאל מאיר, תלמיד בסמינר לרבנים בבודאפשט, יתמנה לרב העיר עם סיום לימודיו.

בקהילה היהודית בפראג רשומים כ-1500 איש. בעיר כולה נשארו לפליטה רק שני בתי כנסת - בית-הכנסת "אלטנוישול" ובית-הכנסת ירושלים. הראשון הוא הישן בבתי-הכנסת בעולם - הוקם בשנת 1270. בתי-הכנסת האחרים שעומדים על תילם משמשים כמוזיאונים. כזה הוא בית הכנסת מייזל, שהוקם בשנים 1590-1592, על ידי ראש העיר באיזור היהודי בפראג מרדכי מייזל, בשביל בני משפחתו. בית כנסת זה נשרף בשריפה שפרצה בסוף המאה ה-17 ונבנה מחדש כמה פעמים; בשיקומו האחרון, בשנים 1893-1905, נבנה בסגנון גותי על ידי פרופ' גרוט. כיום הוא משמש מוזיאון לתשמישי-קדושה יהודיים יקרי ערך, מהמאות 16, 17, 18 שנאספו מ-153 קהילות יהודיות בצ'כיה ומרן, קהילות שאינן קיימות עוד. תערוכה זו משמשת מוקד משיכה לתיירים יהודיים, מארצות אחרות, המבקשים לראות קצת היסטוריה יהודית.

הקהילה היהודית בפראג מפקחת גם על בתי כנסת בערי צ'כוסלובקיה האחרות, בהן ברנא, פילזן, טפליצה, קארלובי-וארי, איסטונה, אוסטרובה, אולומוץ. בראש הקהילה היהודית בפראג עומד פרנצישק שוורץ, בראש הקהילות היהודיות בצ'כוסלובקיה עומד המזכיר הכללי של הקהילות, ארתור ראדונסקי, בן 59, שהיה שש שנים במחנות ההשמדה הגרמניים, בוכנוואלד, זקסהאוזן, אושוויץ ומאוטהאוזן.

ליד הקהילה היהודית בפראג קיים בית תמחוי, המספק ל-120 יהודים מזון כשר במחירים זולים. הקהילה גם מגישה עזרה סוציאלית וסעד רפואי לאלה החיים על פנסיה קטנה. כן קיימת ליד הקהילה ספרייה, עם שלושת אלפים ספר בשפות שונות. ראשי הקהילה בפראג מקיימים קשרים הדוקים עם הקהילות בארצות הסוציאליסטיות השכנות, ובתוכן גם פולין.

מת זקן השחקנים היהודים בברה"מ

אחד אחד הם מסתלקים מן הבמה היהודית בברית-המועצות ובאופק אין רואים אחרים הבאים במקומם. באחרונה נפטר במוסקבה זקן השחקנים היהודיים בברית-המועצות, בנימין שווארצר, בן 86 היה במותו.

בנימין שוורצר נולד באודיסה, עד גיל 13 למד בגימנסיה העירונית. בשנת 1905 היגרה משפחתו לארצות הברית ובנימין, שהיה אז בן 13, עבד כפועל בבית-חרושת. המשפחה חזרה לרוסיה ב-1907. באותה השנה אירגן הסופר פרץ הירשביין, בעידודו של המשורר חיים נחמן ביאליק, להקת שחקנים יהודיים באודיסה. הלהקה הציגה את שלום אש, דוד פינסקי, י. גורדון, שלום עליכם ופרץ הירשביין. ללהקה זו נודעת חשיבות רבה בתולדות התיאטרון היהודי. שוורצר, שהיה אז בן 15, הצטרף ללהקה של הירשביין וכעבור שלוש שנים שיחק בתיאטרון היהודי העממי של אודיסה. במלחמת העולם הראשונה נפל שוורצר בשבי האוסטרי ובמחנות השבויים ארגן תיאטרון יהודי, שהופיע גם מחוץ למחנות השבויים ואף לווינה בירת אוסטריה הגיע.

לאחר שחרורו מן השבי (1918) יסד שוורצר, יחד עם שחקנים אחרים, תיאטרון בשם "אונזער וינקעל" (פינה שלנו), שנהפך במרוצת הזמן לתיאטרון עממי והציג ברחבי רוסיה. בשנת 1933 כבר היה שוורצר שחקן מפורסם. הוא הצטרף לתיאטרון היהודי הממלכתי באודסה, שבראשו עמד המנהל האמנותי אפרים לויטר.

בשנות הופעתו על הבמה היהודית גילם שוורצר דמויות רבות: טוביה החולב, שמעון אלי (ב "חייט המכושף"), באבע יאכנע (סבתא יכנה) ב "מכשפה" של גולדפאדן, לנין במחכה "יעקב סברדלוב" ועוד ועוד. בשנת 1941 הצטרף שוורצר לתיאטרון היהודי הממלכתי במוסקווה ובו הופיע עד 1950. אחר כך, במשך עשר שנים, שיחק בתיאטרון הרוסי הממלכתי לילדים של מוסקווה. גם עם יציאתו לגימלאות ב-1961 לא נטש את קרשי הבמה ובשנת 1962 יסד את להקת השחקנים היהודית במוסקבה, הקיימת עד היום הזה. בלהקה זו, בגיל 75, גילם שוורצר את דמותה של "באבע יאכנע" במחזה של גולדפאדן.

"יאנוש קורצ'אק מליטא"

ד"ר צמח שאבאד, "יאנוש קורצ'אק" מווילנה. שפעולותיו כרופא וכאדם בקרב האוכלוסיה היהודית, בייחוד זו הנתונה במצוקה, זכו להערצה ולפרסום רב, הונצח בסיפור לילדים שכתב הסופר הרוסי הנודע קורניי צ'וקובסקי. סיפור זה הוסרט והוא מוצג בבתי-הקולנוע בברית-המועצות.

הסופר הרוסי קורניי צ'וקובסקי - זה הכינוי הספרותי של ניקולאי איבאנוביץ קורניצ'וק (1882-1969) - כתב גם מאות סיפורים לילדים, שזכו לפופולאריות רבה ותורגמו לשפות רבות, ביניהם עברית: "לימפופו" ו- "ברמלי" בתרגומו של נתן אלתרמן, "שמש גנובה" ו- "בובה זהובה", בתרגומו של ל. קופרשטיין, "כך ולא כך" בתרגומה של לאה גולדברג, "זיפתינו", בתרגומה של רבקה דוידית ועוד. בין הסיפורים שכתב צ'וקובסקי היה גם סיפור לילדים בשם "דוקטור אייבוליטי". גם ספר זה תורגם ללשונות רבות, ביניהן אידיש, והוא למעשה מנציח את קורותיו של ד"ר שאבאד, "יאנוש קורצ'אק הליטאי".

הסופר צ'וקובסקי ביקר בווילנא בשנת 1921 ושמע על ד"ר שאבאד. הוא ביקש לשהות זמן-מה במחיצתו כדי לעמוד מקרוב על פעולותיו היום-יומיות בקרב אוכלוסיית המצוקה היהודית. בהסכמתו של הרופא עבר צ'וקובסקי לגור בביתו. בזכרונותיו מתאר הסופר הרוסי את סדר-יומו של שאבאד.
כבר משעות הבוקר המוקדמות היו ביתו ומרפאתו מתמלאים חולים יהודים אביונים; היו גם כאלה שהביאו עימם בעלי-חיים חולים, כי ד"ר שאבאד היה ידוע כחובב בעלי חיים. צ'וקובסקי מספר בין היתר על ילדה קטנה מאוד, כחושה וחיוורת, שבאה אל שאבאד כדי לקבל תרופה. "התרופה היחידה שלך היא כוס חלב טרי מדי יום ביומו. תבואי אלי יום-יום ואני אתן לך את התרופה הזו", אמר הרופא.

השנה מלאו 116 שנה להולדתו של ד"ר שאבאד ו-45 שנה למותו. ד"ר שאבאד נולד בווילנא, למד רפואה באוניברסיטת מוסקבה, ובתום לימודיו "ירד" אל העם והיה פעיל בהדברת מגיפת הכולירה שהשתוללה באסטראחאן שברוסיה. בשובו לעיר הולדתו וילנא החל לפעול בתוך עמו. היה פעיל באגודות הבריאות "אזע" ו- "טאז", ערך את דו-השבועון היהודי לבריאות "פאלקס געזונט", פירסם מאמרים מדעיים על בריאות והיגיינה ברוסית ובאידיש, היה מעורכי ה "פנקס וילנא במלחמה ובמצור", ממייסדי המכון היהודי למדע (יווא), פעל ביסוד בתי-ספר באידיש, היה יודישיסט ובר-פלוגתא של ד"ר יעקב ויגודסקי הציוני, ראש הקהילה היהודית בווילנה, שנרצח בתקופת השואה בפונאר.

לזכרו של שאבאד הוקמה אנדרטה בחצר בית-הילד היהודי שיסד בעיר וילנא. בימי השואה חיבלו הגרמנים באנדרטה, אך שומר הבית הצליח להצילה ועתה היא שמורה במוזיאון בווילנא.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר זוטות מהעולם היהודי 1980

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Asmenos gatve 5, וילנה, ליטא (האנדרטה לזכרו של צמח שאבאד) | Maiselova 10, פראג, צ’כיה (בית כנסת מייזל) | Cervena 2, פראג, צ’כיה (בית הכנסת "הישן חדש") | מוסקבה, רוסיה | Jeruzalemska 7, פראג, צ’כיה (בית כנסת היובל (Jeruzalemska - ירושלים))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.