השלטון טרף, הכסף כשר

זו הבעיה (וגם הפתרון) של העדה החרדית; החרדים הקיצוניים יוצאים להתקפה נגד המפלגות החרדיות שנהנות מכספי השלטון; מקודם, כאשר נעשו פעולות נגד הדת ע"י הליכוד, הם דווקא שתקו; עכשיו, את הממשלה הנוכחית, הם מכנים "ממשלת שמד"

היהדות החרדית הקיצונית בירושלים יוצאת באחרונה בהתקפות קשות נגד המפלגות החרדיות המשתייכות למימסד ונהנות מכספי המדינה. ברחוב החרדי מדברים על זה במונחים של "חבר לאיש משחית", וכי אין היתר "למכור את הנשמה תמורת כסף".

העדה החרדית בירושלים שתקו במהלך שלטון הליכוד וכביכול שכחו את "הדברים האיומים" שקרו מבחינתם בתקופה ההיא של הקואליציה הימנית בראשות הליכוד. הממשלה ההיא לא זכתה לכינוי "ממשלת שמד", כפי שמכונה הנוכחית. וזאת מהסיבה הפשוטה: אז הם היו שותפים מלאי זכויות – וכסף כמובן – ולכן עתה, כאש החרדים נמצאים "מחוץ לתחום", הפכה הממשלה ל "ממשלת השמד".

יש הרבה דברים שהיו אמורים לעורר זעם מוחלט בקרב החרדים בתקופת הממשלה הקודמת: בראש ובראשונה, הבאת עולים הנחשבים גויים על-פי ההלכה, וגרמו "לבולל" את היישוב היהודי, לחרדת החרדים; הם שתקו גם כאשר שר הקליטה דאז, יצחק פרץ, הכריז בפרהסיה כי לפחות 35 אחוז לפחות מארצות חבר העמים אינם יהודים.

ואילו דווקא עכשיו, כאשר שר הקליטה הוא איש שמאל, יאיר צבן, יצאו החרדים בדרישה לשנות את חוק השבות, שלדבריהם מהווה סכנה להגירה המונית של מיליוני לא-יהודים שעלולים לנצל את "חוק השבות" על ידי גיורים פיקטיביים.

בירושלים, למשל, יש בעיות מקומיות בתחום זה: הפרצות הגדולות בחילול שבת, שנפרצו דווקא בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת; פתיחת בתי קולנוע בשבתות; פתיחת כבישים עורקיים כביש 6; כביש 4, כביש רמות ועוד.

כל אלה נפרצו כאמור דווקא בימי ממשלת הימין שהדתיים והחרדים היו שותפים בה. ודווקא עכשיו, כאשר הממשלה היא "שמאלנית", מוכנים אנשי השלטון הנוכחי להקשיב לדרישות דתיות, למשל בענייני יבוא בשר טריפה. בעיירה נשר, למשל, מנע, מחמת שיקולים פוליטיים, ראש המועצה המקומית איש ליכוד, סגירת מפעל בשר חזיר של חברת אחים מרסל. זאת למרות שיש "חוק עזר" של המועצה האוסר גידול ושיווק של בשר חזיר. נציג הליכוד בנשר עומד בתוקף למנוע סגירת מפעל מוכר חזיר זה, וזאת כאשר רוב חברי המועצה דורשים לסגור את המפעל.

אין שום סתירה

ויש עוד דוגמאות. אולם עכשיו יצאו החרדים בהתקפה חזיתית על מפלגת "דגל התורה", שמנפנפת עם האיסור החמור על "התחברות לרשעים", וקוראים תגר נגדה. בעיני אנשי העדה החרדית בירושלים לא מובן מדוע אנשי "דגל התורה" מזכירים את האיסור דווקא כעת ובפרסום גדול ומקיף, ולכן החליטו החרדים הקיצונים לעמוד על אופיו של השינוי שחל בחוגי "דגל התורה". תמוה ביותר לדבריהם, כי הרי עינינו רואה כי גם כעת ממש, בעיצומם של ימים אלה בהם נשמעו הדברים הברורים בחומר איסור ההתחברות לרשעים, ממשיכים אלה המזוהים עם "דגל התורה" לעשות את האיסור הזה של התחברות לרשעים ללעג ולקלס.

נציגי "דגל התורה" לא רואים כאן שום סתירה או בעיה. לכן שואלים החרדים הקיצוניים, היכן כאן קו האיסור של התחברות, מתי מותר ומתי אסור, מאיזה "רשעים יש חובה להתבדל ולוותר בשביל זה גם על כספים של קיום המוסדות, ומאיזה "רשעים" אין את האיסור הזה?

ההיגיון שמאחורי הדברים הוא בערך כזה: השלטון הוא אמנם טרף, אבל הכסף כשר מכיוון שהוא חיוני עבור מוסדות וישיבות, ו "קשה היא ההתפרדות מן הכסף", אפילו כשהשלטון הוא בידי "שמאלניים".

כופר הוא כופר

החרדים הקיצוניים בירושלים חולקים על ההבדלים הדקים שבין "כופרים שמאלניים" ל "כופרים הימניים", מכיוון שכל ההבדל בין "השמאלניים ל "ימניים", לדעתם, הוא שבעוד שהשמאלניים מעדיפים התאקלמות והתבוללות בתוך משפחות העמים, ועבור זה הם מוכנים לוותר על שטחים ועל אדמה, הרי הימניים מעדיפים "חיים בהמיים של לאומיות", המבוססים על שטחים ואדמה, גם תמורת המשך של מלחמות ושפיכות דמים.

אבל שני הצדדים "לא לאמונה גברו בארץ", וכל שאיפתם היא להיות גוי ככל הגויים, ותו לא. עצם ההפרדה אין לה שום מקור "בתורה הקדושה", טוענים החרדים הקיצוניים, "שיהיה מותר להתחבר עם רשעים וכופרים כאלה בשביל שחסר להם כמה אחוזים מרשעותם של הגרועים מהם" ...