ויכוח משפטי-דתי

ויכוח משפטי-דתי התעורר בישיבה האחרונה של מועצת עיריית ירושלים, בקשר עם איתור בית העלמין החדש בירושלים. בזכרון הדברים בין שר הדתות הד"ר ז. ורהפטיג לבין ראש עיריית ירושלים מר מ. איש שלום, נאמר: "העיריה תרכוש את השטח על מנת שתיכף תחכיר 40 אחוז ממנו למועצת בית העלמין למשך 49 שנים, מתוך הבטחת קנין קבר לכל נפטר שייקבר בו לצמיתות ".

העירו על כך: כיצד יכולה מועצת בית העלמין למסור קבר לצמיתות, בו בזמן שאין החכירה אלא ל-49 שנים? וכיצד מתיישבת הסתירה באותו הסעיף גופא? על כך ענה ראש העיר שניסוח זה דרש שר הדתות.

התערב בויכוח מר אברהם אקסלרוד, וסיפר ששמע מפיו של אבי האסירים, הרב אריה לוין שליט"א, סיפור מאלף: למושל ידוע באו פעם בני משפחת יהודי אמיד שנפטר, להתלונן בפניו על אנשי חברה קדישא על שמבקשים סכום גדול עבור קבורת אביהם. המושל שמע את טענותיהם ושלח לקרוא את אנשי החברה קדישא, לשמוע גם טענותיהם ולבקש הסברים.
אנשי החברה קדישא אמרו למושל כי הם בכלל אינם מוכרים לאף אחד את מקום הקבר, כי אם מחכירים אותו אך ורק שיקום הנפטר לתחיית המתים, והיות ואביהם של הטוענים היה מלווה ברבית והוא אף פעם לא יקום לתחיה, כמו שכתוב ביחזקאל פרק י"ח, לכן הם דורשים ממנו סכום יותר גדול, כי הוא ייקבר לצמיתות וזה עולה יותר מאשר קבר רגיל.