לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

קומוניסט בראש הקהילה היהודית במנטובה


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | זוטות מהעולם היהודי (עמוד 9) - 28/08/1980 (יום חמישי)
מיון מהיר:
קומוניזם
מאמר
1980
1. על הקהילה היהודית במנטובה איטליה. 2. השר הפולני מודה לרב - סגן שר הדתות הפולני בטקס לייסוד המכון היהודי ההיסטורי בוורשה. 3. בית דין רבני בברה"מ - בית דין לענייני אישות. 4. חילול שם נורא - זעקה בארה"ב על קריאת קידוח נפט על שם אליהו הנביא. 5. חלקה יהודית בבית קברות צבאי - בבית הקברות הצבאי ליד וושינגטון. 6. על משמר העירוב - מלחמת עירוב בברוקלין. 7. "הנוסע לישראל - עריק" - הרבי מלובביץ’ אומר כי רבנים בארה"ב צריכים להישאר ולהילחם בהתבוללות

הקהילה היהודית במנטובה, איטליה, היא היחידה בעולם שחבר המפלגה הקומוניסטית מכהן כנשיאה. למעט כמובן הקהילות היהודיות שמעבר למסך הברזל, שם ראשי הקהילות הם ממונים ולא נבחרים.

מנטובה הייתה עיר ואם ביהדות איטליה. בסוף המאה ה-14 חי בה ר' אברהם אבן עזרא, דוד הראובני שהה בה בשנת 1530, שלמה מולכו הועלה בה למוקד ב-1532. המהדורה הראשונה של ספר "הזהר" הודפסה בה ב-1581. העיר הייתה מרכז תרבותי חשוב בתקופת הרנסאנס וקהילתה היהודית הגישה סיוע ועזרה רוחנית וחמרית לקהילות יהודיות אחרות באיטליה ומחוצה לה. במיוחד תמכה קהילת מנטובה ביישוב היהודי בארץ ישראל. מחד גיסא היא שימשה כמרכז לשד"רים [שליחי דרבנן] שבאו מארץ ישראל לאסוף תרומות בשביל עניי הארץ, ומאידך גיסא היא הייתה עריסת התעמולה האנטישמית. בעיר זו נגזרו גזירות שנסתיימו בפרעות ביהודים.

בשעתה, בהיותה קהילה יהודית פורחת, היו בה כ-700 יהודים. עתה רשומים בקהילה היהודית במנטובה רק 152 איש ובראשה עומד איטאלו באסאני, בן 45, חבר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, שנבחר לכהן כנשיא הקהילה היהודית הדתית במקום.

באסאני התראיין באחרונה בעיתונות האיטלקית, עם הקרנת סדרת-הסרטים הטלוויזיונית "שואה" באיטליה. תגובתו הייתה חד-משמעית: גם באיטליה קיימת עדיין סכנת אנטישמיות וגזענות, הזהיר. השורשים הרדומים של האנטישמיות עלולים באחד הימים להתפשט במדינה. ואת פני הסכנה הזו יש לקדם - אמר. באותם ראיונות סיפר באסאני על עלבונות והשמצות שמטיחים בטלפון בו ובחברי הקהילה היהודית, על גידופים כמו "חזיר יהודי" וכיוצא באלה, חרף פעולות ההסברה שמנהלים חברי הקהילה בין תושבי המקום.

לפני אנשי הטלוויזיה והרדיו של בי.בי.סי. הבריטי, המפיקים באיטליה סדרת תוכניות על יהדות איטליה בתקופת הרנסאנס, גולל באסאני זכרונות מימי השואה. הוא סיפר על זוועות הנאצים, שהקימו במנטובה מחנה ריכוז, על מחנות-המוות השונים, שרבים מיהודי המקום נשלחו אליהם, על 71 מיהודי המקום שנספו במחנות ההשמדה וששמותיהם חקוקים בלוח-זכרון התלוי על קירות משרדי הקהילה. ביניהם פרטיזנים יהודים. כן סיפר על פעולות הקהילה היהודית, שהוא עומד בראשה ושלדבריו היא מתנהלת על טהרת הדמוקרטיה. "ההחלטות מתקבלות בדרך דמוקראטית לחלוטין והכל אצלנו מתנהל על מי מנוחות" אמר בסיפוק הקומוניסט היהודי.

תגובה

[הופיעה במדור "מכתבים למערכת" בתאריך 17/9/1980]
אבן עזרא מת במאה ה-12
במאמרו "קומוניסט בראש הקהילה היהודית במנטובה" (דבר 28.8) כותב נח זבולוני בין היתר, כי מנטובה היתה עיר ואם ביהדות איטליה. בסוף המאה ה-14 חי בה ר' אברהם אבן עזרא".

כיצד יכול היה אבן עזרא לחיות במאה ה-14 ביטליה בזמן שהוא נפטר במאה ה-12?

רמת השרון - נתן נונגולד

תשובת נח זבולוני

[הופיעה בסמוך למכתב, לצורכי תצוגה בלבד התגובה מוצגת מתחת למכתב]
נח זבולוני מעיר: תודה לנתן נונגולד. נכון הוא כי ר' אברהם אבן-עזרא חי בהתחלת המאה ה-12 במנטובה וברשימתי אכן נפלה טעות.

השר הפולני מודה לרב

בפולין ציינו את שנת ה-35 לייסוד המכון היהודי ההיסטורי בווארשה. בטקס השתתפו סגן שר הדתות של פולין סאדאוש דושיק; פרופסור סמואל מוזס, נציג הוועדה לענייני השואה בניו-יורק; אדוארד רייבר, יו"ר האיגוד היהודי החברתי בפולין; משה פינקשלטיין, יו"ר הקהילות היהודיות בפולין; שמעון שורמיי, מנהל התיאטרון היהודי הממלכתי על-שם אסתר רחל קאמינסקה; זידמונד הופמן, סגן מנהל המכון; אברהם קואטרקה, סגן-עורך "פאלקס שטימע" ואנשי מדע יהודיים ופולנים.

בטקס מסר הרב זישא הרצשטרק מניו-יורק מתנה מיוחדת למכון, פרוכת שעליה רקום בשלוש שפות - בעברית, באידיש ובפולנית - "לזכור את העבר, לחיות עם ההווה ולהאמין בעתיד". הרב זישא הרצשטרק, יליד לודז', עבר בתקופת השואה שבעת מדורי גיהנום ובדרך נס נשאר בחיים. כיום הוא עומד בקשרים הדוקים עם שארית הפליטה בפולין, מספק להם תשמישי קדושה וכן צרכי מזון כשר. בשלוש השנים האחרונות ביקר הרב בפולין שש פעמים. בביקורו האחרון נפגש עם שר הדתות בפולין, קוברסקי, ודן עימו על כמה מבעיות הקהילה היהודית, כמו שיפוץ בית-הכנסת נזיק, שהוא בית-הכנסת היחיד בוורשה; הקמת מוזיאון יהודי לידו, המוקדש לאלף שנות חיים יהודיים בפולין; הצורך בהקמת בתי-כנסת בערים אחרות ובשיקום בית-העלמין ההיסטורי בווארשה (גנשה), שבו טמונים גדולי התורה והמדע, סופרים ואישים מפורסמים ביהדות; הוצאת חוברת הסברה עם תולדות בית-קברות זה; הקמת מסעדה כשרה בוורשה, שתהיה מיועדת לתיירים וליהודים מקומיים, הרוצים באוכל כשר.

סגן שר הדתות דושיק הביע את אמונתו כי כל הבעיות שעליהן דן הרב עם שר הדתות יבואו על פתרונן.

בטקס גילה פרופסור מוזס, כי הוא עושה עתה בפולין בעניין ארגון כנס עולמי של אסירי המחנות וניצולי השואה, שיתקיים בשנה הבאה בישראל תחת הסיסמה: משואה לתקוה, וכן בארגון טיולים וסיורים לפולין, שבהם יוצג העבר היהודי לפני הדור החדש.

בית דין רבני בברה"מ

במוסקבה קיים בית-דין רבני בלתי-רשמי, הפועל אך ורק בענייני אישות. בית-הדין עומד בקשר הדוק עם רבנים בארצות-הברית ומדווח להם על פעולותיו בנדון. את בית-הדין הקים הרב פנחס טייץ מאליזבט שבארצות-הברית, עסקן ידוע בקרב יהודי רוסיה. באחד מביקוריו בברית-המועצות מצא הרב שלושה יהודים תלמידי חכמים, מהדור הקודם, הבקיאים בטיב גיטין וקידושין, ומינה אותם לבית-דין זה, הפועל עתה במיוחד בענייני עגונות וסידור קידושין וגיטין.

בימים אלה יצא הרב טייץ לברית-המועצות, לפי הזמנת כמה מהקהילות היהודיות ברוסיה ובלאטביה. בביקורו יבדוק את עבודת בית-הדין וכן סיור לריגה, בירת לטביה. וישתדל להעביר לישראל את עצמותיהם של רבני דוינסק האחרונים. כפי שפורסם ב "דבר" (8.5.80) חוסלו כליל שרידי בית העלמין היהודי עתיק-היומין של דווינסק, שבו מצאו את מנוחתם רבנים אלה, ועצמותיהם הועברו ליעד ליד דוינסק.

קהילת ריגה השתדלה אצל השלטונות להעבירם לבית הקברות המקומי, אך שרידי יהודי דוינסק התנגדו לכך, משום שרצונם היה כי עצמות הרבנים האחרונים שלהם, שכיהנו בעירם, ינוחו במקום כהונתם. סיבה נוספת להתנגדות להעברתם לריגה הייתה, שבבית-העלמין היהודי המקומי החלו לקבור גם לא-יהודים, סמוך לקבריהם של יהודים. ובבית העלמין היהודי בריגה הוסר השלט "בית קברות יהודי".
הרב טייץ משתדל איפוא להעביר את עצמות הרבנים לקבר ישראל בירושלים.

דפים בנושא:


חילול שם נורא

מחאה מיוחדת במינה הביע באחרונה הרב מרדכי סאוויצקי מבוסטון, בהסתמך על ידיעה שהופיעה בעיתונות האמריקאית והישראלית, כי החלו בקידוח נפט על הכרמל. בסביבת דלית אל-כרמל. הקידוח נקרא "אליהו 1", על שם אליהו הנביא, ששמו קשור במקום קידוח זה (מלכים א'. פרק י"ח פסוק י"ט [ * ] ). הרב סאוויצקי רואה בשם הקידוח חילול שם שמים נורא ואיום, שאסור לשתוק ולעבור עליו לסדר היום. לדבריו, יש בכך משום סילוף משמעות התנ"ך וכפירה גמורה בו. וכן "ביטול הנס שקרה לקרבנתויו של אליהו הנביא, שהאש ירדה מן השמים ושרפה אותם ואילו על קרבנות נביאי הבעל לא ירדה האש".
ועוד מוסיף הרב: באותו מקום בתנ"ך נאמר כי מילאו את התעלה במים ולא להיפך, שמהתעלה יצאו מים או נפט.

הרב תובע מחברי הכנסת הדתיים (לא ברור אם הוא מתכוון לחברי מפד"ל או לחברי כנסת מאגודת ישראל) שיגישו שאילתא בנידון וידרשו כי הכנסת תשנה את שם הקידוח.

הרב סאויצקי מבוסטון, המתקרב לגיל השיבה, הוא דמות רבנית ידועה. עוד בילדותו התפרסם כעילוי (בישיבת ראדין), היה מועמד לכהונת ראב"ד של העדה החרדית בירושלים (קרי: "נטורי קרתא") ובאחרונה הוא עומד בראש הרבנים המתנגדים להחזרת השטחים המוחזקים. כלומר, עשה תפנית של 180 מעלות ועבר מ "נטורי קרתא" ל "נטורי השטחים".

* [ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל.]

חלקה יהודית בבית קברות צבאי

בבית-הקברות הצבאי לחיילים משוחררים בצלטנהיים, סמוך לוושינגטון, הוקצה באחרונה מקום נרחב לחיילים יהודיים. העיתונות האמריקאית מציינת כי זו הפעם הראשונה בתולדות ארצות-הברית שמקציבים חלקה מיוחדת לחיילים יהודיים בבית קברות צבאי אמריקאי.

החלקה קודשה כדת וכדין. בטקס לקחו חלק שני רבנים, הרב מנחם פוליאקוב והרב עמנואל אקרמן, ששימשו כרבנים צבאיים בצבא האמריקאי - הראשון במלחמת העולם הראשונה והשני בעת האחרונה. ביחד עם מניין יהודים, ובהם נציגי החיילים המשוחררים היהודיים, מדדו את השטח ועשו שבע הקפות.

עם פרסום הידיעה בכלי-התקשורת על הקצאת חלקה ליהודים בבית-קברות צבאי היו רבים ששאלו אם יש קשר בין זה לבין המתיחות השוררת בין ארצות-הברית וההוראות שניתנו על-ידי הנשיא קארטר להתחיל ברישום לגיוס חובה.

על משמר העירוב

ב "מלחמת היהודים" המתנהלת בקרב פלגי היהדות החרדית בארצות-הברית נפתחה באחרונה חזית נוספת, הנקראת "מלחמת העירוב".

בפלטבוש, האיזור החרדי של ברוקלין, מקדשים באחרונה מלחמת-חרמה נגד העירוב, המתיר ליהודי-המקום להיטלטל בשבתות וביום הכיפורים. את העירוב מנתקים מדי פעם כמה דקות לפני כניסת השבת, כדי שלא תהיה שהות לתקנו. מנתקי העירוב, יהודים חרדים לדבר ה' ולתורתו, טוענים כי בעיר גדולה כמו ברוקלין אין תוקף הלכתי להתקנת עירוב וממילא הוא רק גורם חילול שבת לאלה המיטלטלים על סמך העירוב. התקנת העירוב, שעלה כמה עשרות אלפי דולרים, מכשילה יהודים שומרי תורה ומצוות, טוענים הללו.

הרב נתן שרייער, הרב של איזור פלטבוש, שדאג להתקנת העירוב, פנה אל תושבי המקום וביקשם להתנדב לשמירת העירוב, הוא מציע לארגן משמרות, שיסיירו בשטח העירוב, במיוחד לפני כניסת השבת, שהיא מועד לפורענויות, בתקווה כי הקנאים לא יחללו את השבת בנתקם את העירוב.

כפי שנמסר נרשמו כבר מאות יהודים למשמרות והם מקיימים סיורים מדי ערב שבת. גם שם ניתן למתנדבים אלה והם נקראים "משמר העירוב".

"הנוסע לישראל - עריק"

האדמו"ר מלובאוויץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון, פסק כי כל רב מחוץ,לארץ שעולה לישראל הוא עריק הבורח מן המערכה. פסיקה חריפה זו שיצאה מפיו של הרבי החב"די הייתה תשובה על שאלותיו של האדמו"ר מסאדיגורה הרב אברהם יעקב פרדימן, שביקר אצל הרבי מלובאוויץ' בניו-יורק. הרבי מסאדיגורה הציג לאחרון כמה שאלות, בהן הנוגעות להחזרת השטחים, וגם שאלה אקטואלית: האם שלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והן שלא יעלו ישראל בחומה, שלא ימרדו באומות העולם ושלא ישתעבדו בהן (בעבודת כוכבים) בישראל יותר מדי - אם הן נוגעות לזמן הזה.

האדמו"ר מלאובאוויץ' ענה: שאלה זו אינה נוגעת למעשה, משום שאלה שנמצאים בארץ-ישראל אסור להם לנסוע משם, כי הם נמצאים בארץ ישראל ואסור לצאת מארץ-ישראל. אשר לאלה שצריכים לנסוע מכאן לארץ-ישראל - כל רב ומדריך שנוסע מחו"ל לארץ ישראל הוא עריק שנמלט מהמלחמה בהתבוללות אמר הרב. בזמנים עברו - הסביר הרב - כשרב נסע לארץ-ישראל, היה משאיר אחריו רבים כמותו, אך עכשיו לדאבוננו הגדול המצב הוא אחר, ורב, מלמד, ראש ישיבה שנוסע משיקגו, מניו-יורק, מבוסטון ומלונדון לארץ, פשוט בורח מהמערכה.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר זוטות מהעולם היהודי 1980
תגובה לעובדה היסטורית ותשובתו של נח זבולוני כפי שפורסמו במדור "מכתבים למערכת" בתאריך 17/9/1980

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 35 Morseland Avenue, Newton MA, ארצות הברית (Rabbi Mordecai Savitsky - קהילת שערי תפילה) | מנטובה, איטליה | 770 Eastern Parkway, Crown Heights, Brooklyn, ניו יורק, ארצות הברית (מגורי הרבי מלובביץ’) | מוסקבה, רוסיה | ul. Tlomackie 3/5, ורשה, פולין (המכון היהודי ההיסטורי) | 11301 Crain Highway, Cheltenham MD, ארצות הברית (Cheltenham Veterans Cemetery) | 18 Novembra iela, דאוגבפילס, לטביה (בית הקברות היהודי בדווינסק) | דאלית אל כרמל | פלטבוש ברוקלין ניו יורק, ארצות הברית
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות