לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

יובלו של עתון יהודי בבירו-בידז'אן


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 13) - 16/12/1980 (יום שלישי)
מיון מהיר:
בלשנות
יידיש
מאמר
הספדים
עולם יהודי
1980
1. יובל לעיתון ביראבידזאנער שטערן. על תולדות ותוכנו של עיתון האוטונומיה היהודית בבירובידז’אן. 2. יהודים בלנינגראד - על הקהילה היהודית בלנינגראד. 3. פרופסור ויטוך בארה"ב - על הפרופסור הפולני ויטולד ויטוך בלשן המתמחה בשפה העברית לרגל ביקורו בארצות הברית,. 4. מת חוקר ובלשן יהודי - קורות חייו של הבלשן היהודי-רוסי עליא (אליהו) פאלקוביץ שנפטר בימים אלה.

בימים אלה מלאו 50 שנה להופעתו של העיתון "ביראבידזאנער שטערן" ו "אחיו" הרוסי "ביראנידסקאיא זבזדה" (נוסדו בנובמבר 1930). לציון המאורע נערכת עתה, במוזיאון העירוני של העיר בירובידז'אן, תערוכה המתארת את שלבי התפתחותו של העתון, שעל פי תוארו הרשמי הוא "בטאון הוועד המחוזי של המפלגה הקומוניסטית ושל המועצה המחוזית של צירי העם בחבל היהודי האוטונומי". לפתיחת התערוכה באו אורחים מחוץ לחבל - סופרים ומשוררים, עיתונאים ועסקי מפלגה.

על "ביראבידזאנער שטערן" עברו גלגולים רבים במשך 50 שנות קיומו. עורכיו הוחלפו, ורבים ממשתתפי העיתון נאסרו והושלכו לכלא בזמן ה "טיהורים" של סטאלין. כיום הוא יוצא בארבעה עמודים, חמישה ימים בשבוע, בפורמאט של "דבר". העורך שלו בשנת 1932 היה הנך קאזאקביץ (1883-1935) מחניכי "הקורסים הפדאגוגיים העבריים, בגרודנה (1912), שהכשירו מאות מחלוצי ההוראה העברית. קאזאקביץ היה עורכו של העתון עד יום מותו.
עתה משמש כעורך העיתון נחום א. קורצ'מינסקי. משתתפים בו גוזי מילר, המשורר חיים מאלסינסקי, ליובה ואסרמאן, משוררת ילידת פולין, שעלתה לארץ בשנת 1932 ואת שיריה הראשונים פירסמה בקובץ "מאי" בתל-אביב. בשנת 1943 הגיעה לבירובידז'אן.
במשך הזמן פירסמה סיפורים על חיי החלוצים בארץ ישראל, ביניהם הסיפור "ציפורקס טויט" וערכה את המדור הספרותי של העיתון. בזמן ה "טיהורים" נאסרה ונשפטה. בשנת 1948 שוחררה וחזרה לבירובידז'אן. כן השתתפו בעיתון אהרון ורגליס, הרשל רבינקוב (מומחה לשפות ולספרות היהודית הישנה) ועוד.

ל "בירובידזאנער שטערן" אין תוכן יהודי ואין בו אינפורמציה על חיי היהודים בחבל. רובו ככולו מוקדש למידע על "הישגי" החקלאות והחרושת, ועל התפתחותו של "החבל האוטונומי היהודי", לפעמים מופיעה בו ידיעה של סוכנות טא"ס או "נובוסטי" על ישראל, אבל תמיד בנוסח שלילי - על התוקפנות הישראלית בלבנון, על תלותה של ישראל בארה"ב וכדומה.

יהודים בלנינגראד

שלא כפי שהיה לפני שנים, נכללים עתה העיתונים בין כתבי-העת הסובייטיים שאפשר להזמין אותם גם מחוץ לברה"מ.

איך נראית כיום הקהילה היהודית בלנינגרד בעיני מקורות סובייטיים רשמיים? בחוברת "יהודים סובייטים, עובדות ומספרים" שהופיעה לאחרונה במוסקבה מוסר קלמן פלוטקין יו"ר הקהילה היהודית בלנינגראד, סקירה מקיפה על חיי היום-יום של הקהילה המקומית. ק. פלוטקין מספר באותה חוברת, כי בלנינגראד קיימים ופועלים שלושה בתי-כנסת. בית-הכנסת המרכזי (כוראלי) נבנה בשנת 1893, בית-הכנסת של החסידים, ובית-הכנסת האוקראיני (גם הוא של חסידים).
כן קיימים בעיר אולם לחופות, מקווה טהרה כשרה (לנשים ולגברים בימים נפרדים), ובית-מטבחיים לשחיטה כשרה, הנערכת על-ידי שובי"ם [שוחטים ובודקים] כשרים למהדרין, שיש להם רשיון מיוחד לכך מאת השלטונות. את הבשר הכשר משווקים באמצעות חנויות במחירים רשמיים.

בלנינגראד יש שלושה בתי קברות יהודיים: בית הקברות פראוברזני, בית העלמין של קרבנות ה-9 בינואר (שטמונים בו חללי המצור על לנינגרד שנמשך שנתיים וחצי, מאוגוסט 1941 עד ינואר 1944, ומספר החללים בו הגיע עד מיליון נפש, בהם יהודים רבים) ובית הקברות הדרומי (פולקובי). ליד בית-העלמין פראוברזני יש בית-כנסת קטן וכן מקום טהרה ובמה להספדים. בקבורת יהודים מטפלת "חברה קדישא" המקומית.

בתפילות החגיגיות המתקיימות במשך השנה נוכח הקורפוס הדיפלומטי בלנינגראד. בבתי-הכנסת המקומות למתפללים הם קבועים. לפני התיבה עוברים חזנים ובעלי תפילה. לראש השנה ויום-הכיפורים מזמינים את החזן הראשי ד. מ. קמנצקי, לשעבר זמר-סולן באופרה של קייב, המתגורר כיום באלמא-אטא עיר הבירה של הקהיליה הוסבייטית בקאזאחסטן.

בחוברת הסובייטית נאמר, שיחסים טובים שוררים בין ראשי הקהילה היהודית בלנינגראד לבין ראשי הדתות השונות במקום, וביחוד ראש הדת הפרובוסלאבית. בחגים ובמועדים הם מבקרים זה את זה, התקציב השנתי של בית-הכנסת הגדול הוא, לפי החוברת, 150,000 רובל.

באותה חוברת מופיעה רשימה של 132 חיילים יהודיים יוצאי לנינגראד, החל בדרגת גנראל ועד חייל מן השורה, שזכו באותות הצטיינות גבוהים על גבורתם ואומץ-לבם במערכה נגד הפולשים הגרמניים במלחמת העולם השניה. רבים מהם נפלו בקרב.

פרופסור ויטוך בארה"ב

הפרופסור הפולני ויטולד ויטוך, ראש המכון ללימודי שפות שמיות ומרצה לעברית באוניברסיטת ורשה. מי שארגן את הקונגרס העולמי הרביעי לחקר השפה העברית בפולין, שוהה עתה בארצות הברית. בישיבה יוניברסיטי שבניו-יורק, לשם השתלמות בלשון העברית ובחקר ההיסטוריה הקדומה של העם העברי.

פרופסור ויטוך חיבר ספק דקדוק עברי חדש ועוסק בחקר מגילות ים-המלח. בפקולטה שלו לעברית בווארשה לומדים עשרה תלמידים כולם לא-יהודים. שניים מעוזריו נשלחו להשתלמות באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופסור טילוך עצמו השתלם ב-1956 באוניברסיטה זו. הוא למד אצל המרצים ח. רבין, ש. מורג, עוזי אורנן, בן-חיים והמנוח י. קוטשר. על הסטודנטים שלו בוורשה הוא מספר, כי מחוץ ללימודים הם גם עוזרים ליהודי ורשה, שאינם שולטים בשפה העברית, לעמוד בקשר מכתבים בשפה זו עם קרוביהם בישראל; כן הם עוסקים ברישום המצבות היהודיות בבתי-העלמין בפולין ובמיון הספרים העבריים בספריות השונות במדינה. אגב, פרופסור טילוך סיפר, כי רשמית מספר היהודים בווארשה הוא רק 200, אולם לפני חג הפסח, בעת חלוקת המצות, באים לקבל חבילות-מצה לא פחות מ-2000 איש.

פרופסור טילוך אירגן, כזכור, בשיתוף עם הברית העברית העולמית (פרופסור אריה טרטקובר), הקונגרס היהודי העולמי (ד"ר יצחק הרכבי) והאוניברסיטה העברית בירושלים (פרופסור רבין ומורג) את הקונגרס העברי העולמי לעברית, שנערך ב- 14.11 באוגוסט בוורשה, והשתתפו בו 12 מדינות ביניהם רומניה, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.

דפים בנושא:


מת חוקר ובלשן יהודי

אנשי הרוח והתרבות היהודיים בברית-המועצות מן הדור הישן מסתלקים בזה אחר זה ומשאירים אחריהם חלל ריק. באחרונה נפטר במוסקבה, לאחר התקף לב, הבלשן והחוקר היהודי עליא (אליהו) פאלקוביץ. בן 81 היה במותו.

אליהו פאלקוביץ נולד בעיר הומל (ברוסית גומל) שהייתה בתחום המושב היהודי והייתה בה תרבות יהודית עשירה - 30 בתי-כנסת ובתי-מדרש, שלוש ישיבות, בתי-ספר יהודיים, אגודות ציוניות, חוגים לעברית. בעיר זו קיבל פאלקוביץ חינוך מסורתי, אח אחר-כך נכנס לאוניברסיטה והשתלם בלימוד שפות.
בשנות ה-20 ניהל את הקתדרה לאידיש באוניברסיטה של מוסקווה והיה משרידי שומרי הגחלת של שפת אידיש בקרב יהודי ברה"מ. כאמור, היה חוקר של לשון אידיש, מרצה לשפה זו במוסדות להשכלה גבוהה בברה"מ ופירסם מחקרים רבים על לשון אידיש. בעזבונו נותר חיבור על הש"ס הבבלי.

כבלשן של השפות השמיות שמר פאלקוביץ על טוהר שפת האידיש במאמריו הרבים והמקיפים שהתפרסמו בכתבי-עת שונים. בין היתר פירסם חקרים וכן ביקורת על המקרא והתלמוד. הוא לחם נגד הכנסת מלים לועזיות לשפת אידיש וכן התנגד לעברורה. באחד המאמרים שבהם ביקר קשות את התנ"ך והתלמוד, פנה אל הקוראים וביקש מהם שלא יכעסו עליו על שהרחיב את היריעה בנושא זה. "יש כאלה הרוצים לדעת על התלמוד", כתב. "יש ששמעו על התלמוד דבר-מה, יש גם כאלה שפעם הציצו בו, אבל כדאי שכולם ירחיבו את ידיעותיהם ויתעמקו בתלמוד ואל יסתפקו בביקורת שלי, כי יש בתלמוד הרבה מן החיוב והרבה דברים שיש ללמוד אותם ולדעתם" (על כגון דא נאמר בתלמוד: "תלמיד חכם אף-על-פי שסרח אין תורתו נמאסת" - חגיגה, דף ט"ו ע"ב).

פאלקוביץ עמד בראש המדור ללימוד אידיש, המופיע בירחון "סאוועטיש היימלאנד", והיה מביא במדורו טקסטים שלמים על "שיר השירים", "קהלת" מנדלי, פרץ ואחרים שתירגם לאידיש. לאחר מותו נתמנה פרופסור שמעון סנדלר במקומו.

במלחמת העולם השניה, חרף גילו, התנדב לשורות הצבא האדום ולחם בחזית. באחד הקרבות האלה הצליח פאלקוביץ לפרוץ קדימה, תחת מטר כדורים, ולהציל 86 חיילים פצועים. כן עלה בידו לברוח מן השבי הגרמני ולחזור ליחידתו ויחד עם עוד חיילים רוסיים חיסל 46 גרמנים ולקח בשבי 37 קצינים וחיילים נאציים. בעד פעולות אלה הוענק לו אות ההצטיינות הגבוה ביותר, אות לנין.

באחרונה היה מרצה מטעם מכון "מדע" בין ספריו הפופולאריים: "אידיש" (1928), "טבי"ס פסוקים" (פסוקי טוביה - 1940), "אמנות הדיבור" ועוד.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1980

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 500 W 185th St, ניו יורק, ארצות הברית (ישיבה יוניברסיטי) | Krakowskie Przedmiescie 26/28, ורשה, פולין (אוניברסיטת ורשה) | ul. Rubinshteyna, 3, סנט פטרבורג, רוסיה (מרכז הקהילה היהודית בלנינגרד) | ulica Lenina, 25, Birobidzhan, בירוביג’ן (המוזיאון העירוני של בירובידז’אן) | מוסקבה, רוסיה (קירוב 5 (מוסקבה העתיקה) - מערכת סאוועטיש היימלאנד (משוער)) | 32 Ul. Lenina, Birobidzhan, בירוביג’ן (מערכת בירובידזאנער שטערן)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.