יורדים למזרח הרחוק [27/05/1981] - נח זבולוני - רנ"ז

1. בכמה קהילות במזרח הרחוק ביניהם יפן, הונג קונג ואחרות מהווים היורדים את חלקה הגדול של הקהילה היהודית. 2. הראשון-לציון על האימוץ - חוות דעת של הרב עובדיה יוסף על יהדותם של ילדים שאומצו מיד עם לידתם. 3. בקשה מחפירה - תגובה נכונה של CACM בטאון אגודת המחשבים ACM על שאלות בדבר קשרים עם ישראל שהיפנה אליה מרכז המחשבים הלאומי העיראקי. ועוד על פעולותיו של האגודה בנושא חופש המדע וזכויות האדם

מתוך הסטטיסטיקה האחרונה מתברר, כי בכמה קהילות יהודיות ביפן, בהונג-קונג ובאחרות, היורדים הישראליים הם חלק הארי בקרב האוכלוסיה היהודית במקום.

בהונג-קונג חיים כיום 1200 יהודים, מהם יהודים מבריטניה, מארצות הברית ומישראל. חציים אשכנזים והיתר ספרדים ועדות המזרח. במקום קיים בית-כנסת בשם "אוהל לאה" ולידו מועדון המשמש מקום מפגש ליהודי המקום. בהונג-קונג מופיע ירחוק יהודי בשפה האנגלית בשם "ג'ואיש כרוניקל".

ביפאן כולה גרים כ-600 יהודים, מהם 400 בטוקיו הבירה, רבים מהם ישראליים. קיימת שם קהילה יהודית, ספריה, אולמי ספורט, בריכת שחייה ועתון בשם "ג'ואיש טוקיו".

70 משפחות יהודיות, כ-300 נפש בערך, חיות בבנגקוק. רובם אשכנזים, אבל בקהילה היהודית של בנגקוק שולטים הספרדים, שהם ותיקי המקום.

בסינגפור יש כ-100 משפחות יהודיות, שהן כ-500 נפש, רובם מעדות המזרח והמיעוט אשכנזים.

בתאילנד קיימת קהילה יהודית מסודרת, שבראשה עומד ג'קי ג'מל, יליד אלפיה סוריה, בן 68, חניך האוניברסיטאות בסוריה ובצרפת.

כ-7000 יהודים חיים בהודו כולה. בניו-דלהי יש רק 40 איש, בפאקיסטן כולה כ-20-30 יהודים רובם פנסיונרים, שנשארו במקום עוד מזמן שלטון הבריטים.

בפיליפינים חיים כ-250-300 יהודים. נוסף על אלה גרים שם כ-100 סטודנטים יהודים מארה"ב הלומדים רפואה בפיליפינים.

מעריכים כי בארצות המזרח הרחוק חיים כ-10,000 יהודים.

הראשון-לציון על האימוץ

בקשר לדיון שנערך בכנסת בעניין אימוץ ילדים, פורסמה באחרונה תשובת הרב הראשי הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שהתבקש לחוות דעתו על-ידי אנשים יראי ה' מחו"ל, שאימצו להם שם ילדים מייד עם הוולדם.

האנשים שאלו את הרב מה יהיה גורלם של ילדים מאומצים אלה, בבוא המועד להשיאם - האם יש להם דין אסופי (שלפי ההלכה הוא ספק נכרי). השאלה התעוררה בגין עדות הרופאים והמיילדות של בית-החולים שבו אימצו את הילדים, שישנם ילדים שנולדו מנשים נכריות ולפעמים הדבר בספק אם הם מנשים נכריות, שהן רובא דרובא, או מנשים פנויות יהודיות או נשואות. כיוון שאי-אפשר לברר זאת, ביקשו ההורים מאמציהם לגיירם ולחנכם על-פי תורת ישראל והשאלה היא לגבי יוחסין שלהם. אם מותר להם להינשא לכהן וכו'.

הרב בצרי, שהינו מומחה גם מביא ראיות ואסמכתות לכאן ולכאן ולבסוף בא לידי מסקנה ואנו מצטטים: "מסקנא דינא, שיש להכשיר תינוקות אלה לאחר גיורם ולהתירם לבוא בקהל ה' ..."

יצויין כי בתשובתו של הרב עובדיה בנדון, המשתרעת על 14 עמודים, אין אף מלה אחת נגד עצם האימוץ בישראל ואפילו בחו"ל, ששם מתעוררות, כאמור, בעיות של נכרים.

בקשה מחפירה

לעתים אפשר לרוות קצת נחת גם מקריאת ירחונים מדעיים.

בירחון סי.א.סי.מ. ^{[ * ]} המופיע בניו-יורק, שהוא בטאונה של אגודת המחשבים א.סי.מ. התפרסם בינואר 1981 שאלון, שהופנה לאגודה על-ידי "מרכז המחשבים הלאומי - בגדד עיראק". שאלון זה בא להבטיח שאגודת המחשבים אינה מקיימת כל קשר עם ישראל, כדי שהמרכז העיראקי יוכל להיות מנוי על פרסומיה.

בשאלון כלולות בין היתר השאלות הבאות:

1. האם לחברתך יש או היו סניפים כלשהם בישראל?
2. האם הנך משתתף (או השתתפת) בעסק או בחברה ישראלית?
3. האם הנך נותן (או אי פעם נתת) שירותי יעוץ או עזרה טכנית לארגון ישראלי?
4. האם אי-פעם נתת את הזכות לשימוש בשם החברה, בסימלה של חברתך או של חברות הכפופות לה, לארגון ישראלי?
5. ציין את שם החברות שאת מניותיהן אתה מחזיק ואת לאומיותן.

שאלון זה הגיע למרכז א.סי.מ. בנובמבר 1980 והועבר ליו"ר האגודה לחופש המדע וזכויות האדם של א.סי.אמ. אנטוני רלסטון. רלסטון פירסם את השאלות בירחון האגודה הנ"ל והוסיף את המשפטים הבאים: "נראה לי שחברי אגודת-המחשבים א.סי.מ. יהיו מעוניינים לדעת, שבקשה מחפירה כזו הופנתה אלינו. לדעתי, הטיפול המתאים ביותר בבקשה זו יהיה פירסומה בירחוננו סי.א.סי.מ."

א.סי.מ. מאגדת בתוכה יותר מ-50,000 מדעני מחשבים והיא האיגוד הגדול ביותר של קהילית מדעני המחשב. רלסטון, שהוא אחד מבכירי מדעני המחשבים בעולם, שימש כנשיא א.סי.מ. בשנים 1972-1974, פירסם וערך ספרים רבים, ביניהם אף את האנציקלופדיה למדעי המחשב.

יצויין כי אין זו הפעם הראשונה שבה מקים א.סי.מ. זעקה להגנת חופש המדע וזכויות האדם. אין כמעט חודש שבו לא מזכיר הארגון את חופש המדע בברית-המועצות, שולח מכתבים ומחאות על מעצרים של מדענים כאנטולי שצ'רנסקי, אנדרי סחרוב ואחרים.
בגליונו מחודש ינואר 1981 פורסם אף מברק ששלח נשיא האגודה, פיטר דנינג אל ליאוניד ברז'נייב, בשל מעצרו של ויקטור בחלובסקי, מדען מחשבים ידוע בברית-המועצות. במברק צויין כי שיתוף פעולה מדעי בין אי.סי.מ. ובין ברית-המועצות יוסיף להיות בלתי-אפשרי כל עוד ידוכאו זכויות האדם בברית-המועצות.

הערות: * מדובר בירחון CACM - Communication of the ACM, מגזין מקצועי של אגודה למדעי המחשב, עליו הייתי מנוי.