מה כואב לקופטים
פורסם: דבר | דברים (עמוד 6) - 18/08/1981 (יום שלישי)
העדה הקופטית במצרים מלאה טענות כלפי ממשלת ישראל, דבר שנותן את אותותיו גם על היחסים בין מצרים וישראל. ישראל ליפל, יו"ר מכון ירושלים למחקר וליחסים עם הדתות, שביקר במצרים נתקבל ע"י ראש הכנסיה הקופטית העולמית האפיפיור שנודה ה-3 וקיים עמו שיחה ארוכה. ליפל, הישראלי הראשון שנתקבל ע"י ראש הכנסיה הקופטית העולמית, העלה את בעיית עליית הרגל של הקופטים לישראל ולירושלים.
הקופטים הם גורם חשוב בארץ הנילוס וחיים במצרים העילית והקהילות שלהם פרושות בסודאן, דרום אפריקה וארצות אחרות. הם ממעטים לבוא לישראל ולבקר את המקומות הקדושים שלהם בירושלים ובערים אחרות. האפיפיור הקופטי טען, כי ממשלת ישראל מנשלת את הקופטים בירושלים והזכיר את הסכסוך הקיים בין הקופטים והאתיופים בעיר העתיקה וטען כי ממשלת ישראל עומדת לצדם של האתיופים ואיפשרה להם לתפוס את שתי הקפלות בדיר סולטאן אשר על גג כנסיית הקבר בירושלים. הוא הזכיר כי עד שנת 1967 הייתה עליית הקופטים לרגל לירושלים ניכרת. מאז מלחמת ששת הימים נפסקה כמעט כליל עליית הרגל של הקופטים לישראל. עם חתימת הסכם קמפ-דייויד ציפו רבים כי הקופטים יחדשו את המסורת ויעלו לרגל לירושלים בהמוניהם, אך האפיפיור הסביר לליפל כי תפיסת שתי הקפלות ע"י האתיופים מונעת מבני העדה שלו לעלות לירושלים ולבקר במקומות הקדושים.
כן העלה ראש הכנסיה הקופטית טענות נוספות כלפי ממשלת ישראל. ביריחו ניסו הקופטים לרכוש חלקת אדמה הסמוכה לכנסיה שלהם הגובלת עם שכונה מוסלמית. לדבריו מנע המושל הצבאי את הרכישה. בירושלים ניסו הקופטים להקים בית-ספר בשכונת בית חנינא, מאחר שצר להם המקום בעיר העתיקה. יוזמי הרעיון הגישו תכנית-הבניה לרשויות המקומיות, דנו בתכנית בוועדות שונות ושום דבר לא זז. גם ליפל התערב לטובת הקופטים ונפגש עם אברהם כחילה, סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, וביקש לשים קץ לסחבת אך ללא הועיל.
מקרים פעוטים כאלה מעיבים על יחסים בין עמים ודתות.
הקופטים הם גורם חשוב בארץ הנילוס וחיים במצרים העילית והקהילות שלהם פרושות בסודאן, דרום אפריקה וארצות אחרות. הם ממעטים לבוא לישראל ולבקר את המקומות הקדושים שלהם בירושלים ובערים אחרות. האפיפיור הקופטי טען, כי ממשלת ישראל מנשלת את הקופטים בירושלים והזכיר את הסכסוך הקיים בין הקופטים והאתיופים בעיר העתיקה וטען כי ממשלת ישראל עומדת לצדם של האתיופים ואיפשרה להם לתפוס את שתי הקפלות בדיר סולטאן אשר על גג כנסיית הקבר בירושלים. הוא הזכיר כי עד שנת 1967 הייתה עליית הקופטים לרגל לירושלים ניכרת. מאז מלחמת ששת הימים נפסקה כמעט כליל עליית הרגל של הקופטים לישראל. עם חתימת הסכם קמפ-דייויד ציפו רבים כי הקופטים יחדשו את המסורת ויעלו לרגל לירושלים בהמוניהם, אך האפיפיור הסביר לליפל כי תפיסת שתי הקפלות ע"י האתיופים מונעת מבני העדה שלו לעלות לירושלים ולבקר במקומות הקדושים.
כן העלה ראש הכנסיה הקופטית טענות נוספות כלפי ממשלת ישראל. ביריחו ניסו הקופטים לרכוש חלקת אדמה הסמוכה לכנסיה שלהם הגובלת עם שכונה מוסלמית. לדבריו מנע המושל הצבאי את הרכישה. בירושלים ניסו הקופטים להקים בית-ספר בשכונת בית חנינא, מאחר שצר להם המקום בעיר העתיקה. יוזמי הרעיון הגישו תכנית-הבניה לרשויות המקומיות, דנו בתכנית בוועדות שונות ושום דבר לא זז. גם ליפל התערב לטובת הקופטים ונפגש עם אברהם כחילה, סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, וביקש לשים קץ לסחבת אך ללא הועיל.
מקרים פעוטים כאלה מעיבים על יחסים בין עמים ודתות.
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By 
לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: יריחו, פלשתין | דיר א סולטאן ירושלים | Al Waili, Abbassia^Saint Mark’s Coptic Orthodox Cathedral^מקום מושבו של האפיפיור של אלכסנדריה והפטריארך של הכס הקדוש של מרקוס הקדוש קהיר, מצרים | בית חנינא ירושלים
