לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

נפתחו המועדונים היהודיים בפולין


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 8) - 19/05/1982 (יום רביעי)
מיון מהיר:
גטו ורשה
מאמר
עולם יהודי
1982
1. המועדונים היהודיים בפולין נפתחו שוב לאחר שנסגרו על-ידי שלטונות הצבא הפולניים בעקבות מצב החירום שהוכרז במדינה 2. סעודה שעוררה סערה - ארוחת צהרים שערך הנשיא רונלד רייגן בחול-המועד פסח, שהשתתפו בה גם רבנים אורתודוכסיים, עוררה סערה על ישיבה בשולחן בו הוגש חמץ. 3. אוצרות תרבות יהודית בלנינגראד - על מוזיאונים בלנינגרד ובפרט כאלה המכילים מוצגים הקשורים ליהדות.

המועדונים היהודיים בפולין נפתחו שוב לאחר שנסגרו על-ידי שלטונות הצבא הפולניים בעקבות מצב החירום שהוכרז במדינה [ * ] . השבועון היהודי באידיש "פאלקס שטימע", מופיע שוב בוורשה במתכונתו הקודמת; גם המדור "סופרים כותבים" הוחזר לעמודי העתון. במדור זה יש בשורה על פתיחת מטבח "כשר", שבו יכולים יהודים זקנים נצרכים לקבל ארוחות חמות בלי תשלום.

בגליון האחרון של השבועון מ-17 באפריל המוקדש למרד גטו ורשה, מופיעים בשער העיתון תצלום האנדרטה למורדי הגיטו והשיר שכתב המשורר והסופר היהודי המנוח, דוד ספרד, באפריל 1963 - "לעולם לא לשכוח ולעולם לא לסלוח".

דוד ספרד נולד בווהלין ב-1903. אביו היה רב העיר. משחר נעוריו נטה לשמאל. את השכלתו רכש בצרפת ובפולין, השתייך למפלגה הקומוניסטית הפולנית ולאחר מלחמת העולם השניה כיהן כעורך "אידישע שריפטען", הוצאת ספרים וספרות אידיש בפולין.
לארץ עלה עם רעייתו ב-1969 ו "זכה" לקיתוני השמצות מצד הירחון האידי הסובייטי "סאוועטיש היימלנד". השבועון "פאלקס שטימע", לעומת זאת, עבר בשתיקה על "בגידתו" של דוד ספרד.
בשהותו בארץ פירסם מאמרים ושירים ב "על המשמר" וב- "לעצטע נייעס". הוא מת ב-1981 בירושלים. עתה כאמור, פירסם הירחון הפולני בשערו את שירו של ספרד.

בגליון זה של "פאלקס שטימע" פורסם גם שירו של המשורר ישראל אמיוט. "יאנוש קורצ'אק בין ילדי הגיטו". השיר חובר בשנת 1958.

ישראל אמיוט הוא כינויו הספרותי של המשורר ישראל מלך גולדוואסר, שנולד ב-1909. לפני המלחמה גר בפולין והיה ידוע כמשורר דתי, חבר אגודת ישראל. הוא החל לכתוב באידיש ועבר לעברית. עם פרוץ מלחמת העולם השניה עבר לברית המועצות ונטש את הדת. ביולי 1944 נשלח על-ידי הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי, שבראשו עמדו סופרים ומשוררים יהודים, לבירובידז'אן, לניהול עבודה תרבותית. בתקופת שהותו שם, בשנים 1944-1948, פירסם כתבות על חיי היהודים במחוז היהודי האוטונומי, בעיתונים המקומיים ובעיתונות הפרו-סובייטית בחוץ-לארץ, נמנה עם סופרי העתון "בורובידזאנער שטערן" ובשנים 1947-1948 שימש כציר של מועצת בירובידז'אן.
הוא המשיך לכתוב שירים ולתרגם לאידיש והכין לדפוס שירים של סופרים ומשוררים מהמזרח הרחוק. ב-1940 פרסמה הוצאת "עמעס" (אמת) במוסקווה קובץ שירים שלו. קובץ נוסף, שבו נכללה גם הפואימה שלו על בירובידז'אן, פורסם ב-1948 בבירובידז'אן. בתחילת שנת 1949 נאסר אמיוט, יחד עם סופרי בירובידז'אן, ונשפט לעשר שנות מאסר. הוא ישב במחנה-כפיה בסיביר. בפברואר 1956 חונן ושוחרר, בלי לקבל רהביליטאציה, והוחזר לבירובידז'אן, שם עבד זמן קצר בבית-חרושת לתפירת בגדים.

כפליט פולני חזר לפולין, שאליה הועברה הודעת הרהביליטאציה שלו. ב-1958 הצטרף אל בני משפחתו ניצולי השואה בארה"ב, ושם פרסם את ספרו "דער בירובידזאנער עניין", על קורות מאסרו, חייו ועבודתו במחנה-הכפיה בסיביר. הוא פרסם מאמרים על בירובידז'אן בעיתונות ארה"ב וישראל. בישראל ביקר בסתיו ב-1958. הוא מת לפני שנים מספר בעיר רוצ'סטר שבמדינת ניו-יורק.

עוד בגליון אפריל של "פאלקס שטימע": סיפורו של פרץ מרקיש על מרד הגיטו, סקירה מקיפה על המרד ורשמים של צביה לובטקין ויצחק צוקרמן (אנטק), שהיה סגנו של מפקד "ארגון הלוחם" מרדכי אנילביץ. "הנקודה הישראלית" בגליון זה היא פרסום התחריט "הכותל המערבי" של הצייר והגרפיקאי הנודע משה אפרים לילין (1874-1925), במקום בולט לעין.

דפים בנושא:


הערות: * בעקבות ההתקוממיות של תנועת סולידריות בראשות לך ולנסה, הוכרז בפולין משטר צבאי מחודש דצמבר 1981 עד שהוסר כליל ביולי 1983


סעודה שעוררה סערה

ארוחת צהרים שערך הנשיא רונלד רייגן בבית הלבן בחול-המועד פסח לכבוד נציגי הדתות השונות, באי ועידה, שהשתתפו בה גם רבנים אורתודוכסיים, עוררה סערה ציבורית בקרב היהודים החרדים בארצות הברית.

הנשיא רייגן קיים ביום השלישי של חול-המועד פסח (13 באפריל) ועידה של כוהני הדתות בארה"ב, שנועדה לפתוח מסע ציבורי למען פעולות סוציאליות ועזרה הדדית. לוועידה הוזמנו כ-100 ראשי הכנסיות הנוצריות ובראשם הקרדינל טרנס קוק, וגם שבעה נציגי הדת היהודית, רבנים מכל גווני הקשת של הזרמים הדתיים בארה"ב. השתתפו בוועידה זו שני רבנים אורתודוכסיים, הרב משה שמידמן, יו"ר המוסדות היהודיים בבורו-פארק, והרב מנחם לובינסקי מאגודת-ישראל. הרבנים האחרים היו קונסרבאטיביים ופרוגרסיביים: הרב אלכסנדר שינדלר, נשיא הקהילות הרפורמיות, הרב דוד בן-עמי יו"ר האגודה לקידום ולשיתוף יהודי-נוצרי, ד"ר וולטר וורצברגר, נשיא מועצת בתי-הכנסת באמריקה, פרופסור סימור סיגל מהסמינר התיאולוגי וסיימון שווארץ, נשיא איגוד בתי-הכנסת.

השתתפות הרבנים בארוחת צהרים זו, שנערכה בחג הפסח, עוררה סערה גדולה בקרב הציבור החרדי, רבים מחר בחריפות על שיהודים חרדים ישבו ליד שולחן ערוך חמץ בפסח.

הקיצונים השוו את הסעודה של רייגן למשתה שערך המלך אחשוורוש, ובו השתתפו גם יהודים ושעליו נאמר במסכת מגילה : "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר-יוחאי מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל (הכוונה ליהודי פרס) שבאותו הדור (בימי אחשוורוש) כלייה, אמר להם: אמרו אתם, אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אותו הרשע".

בתגובה, אמר הרבי דוד בן-עמי, כי בשביל המשלחת היהודית נערך שולחן מיוחד, על טהרת הכשרות. חרף הכרזה זו, התנצל בוועידה הרב שמידמן לפני הנשיא רייגן, על שלא יכול היה להינות מן הסעודה, מפני שבחג הפסח אוכלים יהודים רק מצות ומאכלי פסח כשרים אחרים.

הרב שמידמן הביא עמו מצה שמורה, עבודת יד וביצה קשה, וכיבד את הנשיא בפרוסת מצה שמורה. עוד מוסרים, כי כמה מן המוזמנים מבין הרבנים החרדים לא נענו להזמנת הנשיא להשתתף בוועידה, ואף החרימוה.

אוצרות תרבות יהודית בלנינגראד

העיר לנינגרד עשירה במוסדות תרבות - ספריות ומוזיאונים (יש בעיר כ-50 מוזיאונים והיא נחשבת כמרכז התרבות השני בחשיבותו בברית המועצות אחרי עיר הבירה מוסקבה.

כל שנה מבקרים במוזיאונים של לנינגראד מיליונים מהם רבים מחוץ לגבולות המדינה; במוזיאונים הללו גנוזים גם אוצרות תרבות יהודית מימי קדם, כתבי-יד עתיקים שטרם ראו אור, ספרים עתיקים, דפוסים ראשונים, אמנות יהודית ותשמישי קדושה.

אחד המוזיאונים, בשם "תולדות הדת והאתאיזם", מכיל אוסף גדול של תשמישי קדושה, ספרי קודש של כל הדתות, ספרי לימוד הדת ולעומתם ספרי כפירה ומינות השוכנים כולם תחת גג אחד ובערבוביה.

האוסף במוזיאון "תולדות הדת והכפירה" מונה יותר מ- 140,000 מוצגים - בהם ספרים, ציורים ותצלומים על הנושא, והוא משמש כמכשיר חשוב ויעיל להפצת תעמולת הכפירה והאתאיזם בברית המועצות. מוזיאון זה קשור לאקדמיה למדעים של ברית המועצות.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1982

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 1600 Pennsylvania Ave, וושינגטון, ארצות הברית (הבית הלבן) | Zamenhofa 12, ורשה, פולין (האנדרטה לזכר מורדי גטו ורשה) | 5 Nowogrodzka, ורשה, פולין (מערכת פאלקס שטימע (משוער)) | 14, Pochtamtskaya Street, סנט פטרבורג, רוסיה (המוזיאון לתולדות הדת - the State Museum of the History of Religion and Atheism)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.