לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

"נדחי ישראל" - ארגון פורש


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 5) - 14/07/1982 (יום רביעי)
מיון מהיר:
מאמר
עולם יהודי
1982
1. ארגון דתי קיצוני בשם "נידחי ישראל" לקח חלק פעיל בהפגנה שערך אש"ף בניו-יורק נגד ראש הממשלה מנחם בגין. 2. חינוך יהודי במשטר הנאצי - תואר דוקטור של כבוד מהיברו יוניון קולג’ הוענק לשני אישים על פעולותיהם בשדה החינוך באמריקה, ובגרמניהבתקופת המשטר הנאצי. 3. משפצים את ביתו של הרצל בבודפשט - על המוזיאון המכיל את אחד האוספים החשובים ביותר של אוצרות התרבות היהודית. 4. מאלטה בלי בית-כנסת - בית הכנסת היחיד במאלטה נהרס לפני שנתיים כאשר שוקם הרובע בו היה ממוקם. 5. צירים מספרד לקונגרס הציוני - לקונגרס הציוני ה-30 שיערך בירושלים בדצמבר השנה, יבואו לראשונה צירים גם מספרד

באחרונה קמים בתפוצות ובירושלים כל מיני ארגונים דתיים קיצוניים, שאינם מכירים במדינת ישראל "הציונית" וגם אינם סרים למרותו של האדמו"ר מסטמאר ולהנהגת נטורי קרתא, ועושים שבת לעצמם.

ארגון יהודי דתי-קיצוני כזה, בשם "נידחי ישראל" קם לאחרונה בארה"ב. על חשבונו זוקפים את ההתקפות, ההפגנות ופרסומי הגנאי שהופצו לפני כחודש נגד האדמו"ר מויזניץ הרב משה האגר מבני-ברק, בעת ביקורו בניו-יורק לרגל נשואי נכדו.

חברי "נידחי ישראל" לקחו חלק פעיל בהפגנה שערך אש"ף בניו-יורק נגד ראש הממשלה מנחם בגין, בעת ביקורו האחרון שם.

בירושלים קיים ארגון דתי דומה בשם "הנידחים", המורכב מחסידי ויזניץ שהודחו משולחן אביהם האדמו"ר ר' משה הגר מבני-ברק. הם, ארבעים במספר, גורשו מבני-ברק ומחצר האדמו"ר לפני שש-עשרה שנה, על שהטיחו ביקורת על הרבי שלהם, משום שנמנה עם חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. "הנידחים" אברכים ובחורי ישיבה, מצאו בשעתו "מקלט מדיני" אצל מנהיג נטורי קרתא המנוח, ר' עמרם בלוי. הם התמקדו בבית כנסת "תורה ויראה", שבשכונת מאה שערים והפכוהו למעוז של הקנאות. הם עמדו בראש ההפגנות והפעולות הקיצונית של נטורי-קרתא. חלק מ "הנידחים" היגרו לקנדה ולארה"ב, וכפי שסבורים הקימו שם את הארגון הקיצוני "נידחי ישראל".

חינוך יהודי במשטר הנאצי

היברו יוניון קולג' בניו-יורק העניק באחרונה לשני אישים דגולים את התואר ד"ר כבוד על פעולותיהם בשדה החינוך היהודי באמריקה ובגרמניה בימי שלוט המשטר הנאצי.

השנים הם ד"ר פריץ במברגר ונורמן קוזינס. ד"ר במברגר, מלומד ומחנך יהודי-גרמני ידוע, עמד בראש מערכת חינוך יהודי, שהיתה מורכבת מ-140 מוסדות חינוך, החל בגן ילדים ועד בתי-ספר להשכלה גבוהה. המערכת הוקמה על-ידי הקהילה היהודית בגרמניה כאשר היטלר הכריז על "נומרוס קלאוזוס" ליהודים בבתי-הספר הגרמנים. במברגר נמלט מגרמניה ב-1938, יחד עם משפחתו, והגיע לארצות-הברית. הוא התקשר שם עם הוצאת הספרים "אסקויר" וכיהן כעורך בפועל שלה ושל "קורונט". כן נמנה עם הסגל האקדמי של היברו יוניון קולג', וכיהן כמנהלו האדמיניסטרטיבי. הוא גם כיהן כסגן הנשיא של המכון על-שם ליאו בק בניו-יורק, והיה חבר הוועד הפועל של המכון פרנק וייל, ללימודים הומאניים ולימודי דת.

נורמן קוזינס זכה בתואר ד"ר כבוד על פעילותו שאינה יודעת לאות לשמירת הדמוקרטיה, להשכנת שלום בעולם, לשמירת איכות הסביבה ולנקיטת אמצעים למניעת שואה גרעינית. נורמן קוזינס הוא מחברם של ספרים מדעיים רבים, בהם "אנטומיה של מחלה", והוא מכהן כיום בפרופסור במחלקה לפסיכולוגיה ולמדעים ביו-התנהגותיים בבית-הספר לרפואה באונברסיטת לוס-אנג'לס שבקליפורניה, ומשמש יועץ למוסדות בריאות שונים. בעבר עמד בראש הוועדה של העיר ניו-יורק, שתכננה אמצעים לשמירת איכות הסביבה, היה נשיא חבר השופטים של פרס פוליצר לספרות וקיבל לאחרונה תואר "סופר השנה" מטעם הסופרים והעיתונאים. קוזינס גם זכה באותות כבוד רבים, לרבות מדליית השלום של האו"ם, מדליית האפיפיור יוחנן ה-23, אות משפחת האדם ועוד.

משפצים את ביתו של הרצל בבודפשט

בגלל שיפוצים במוזיאון היהודי של יהודי הונגריה, השוכן בבודאפשט יהיה המוזיאון סגור למבקרים במשך שנתיים.

המוזיאון נמצא בבית שבו נולד חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. הבניין הרעוע זקוק לתיקונים ואלה יבוצעו על-ידי הקהילה היהודית בבודפשט, בסיועה הכספי של ממשלת הונגריה.

כפי שנמסר, נמצא במוזיאון זה אחד האוספים החשובים ביותר של אוצרות התרבות היהודיים - בין היתר אבני מצבה יהודיות מן התקופה הרומית, מה שמעיד כי היהודים הגיעו להונגריה מאות שנים לפני שהגיעו אליה המג'ארים, אבותיהם של ההונגרים דהיום. כן כלולים באוסף המוזיאון מסמכים המעידים על השתתפותם של היהודים במאבקי ההונגרים לעצמאות לאומית במאה ה-19.

במוזיאון זה מוקדש אגף מיוחד לשואה ולגבורה ולגורלם של 600,000 יהודי הונגריה במלחמת העולם השניה. אוספי המוזיאון היהודי ניצלו מהרס בתקופת הנאצים הודות לכך שהוחבאו במרתפי המוזיאון הלאומי של הונגריה.

יצויין כי בשער הכניסה למוזיאון קבוע לוח נחושת עם דמות דיוקנו של ד"ר הרצל.

מאלטה בלי בית-כנסת

יהודי האי מלטה נשארו בלי בית-כנסת והמשפחות היהודיות המתגוררות באי זה מקיימות את התפילות בציבור רק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, בבניין השגרירות הישראלית.

באי מאלטה גרות כיום שמונה משפחות יהודיות, חמש אשכנזיות ושלוש ספרדיות. לרשותן עמד בית-כנסת אחד, אולם לפני כשנתיים הוא נהרס כאשר שוקם הרובע שבו היה ממוקם. במקום שניצב בית-הכנסת עובר כיום כביש. השלטונות הבטיחו להעמיד לרשות הקהילה המקומית מגרש אחר, כדי להקים עליו בית-כנסת, אבל עד כה לא נמצא מקום מתאים.

היסטוריונים סוברים כי למאלטה הגיעו יהודים עוד בתקופת בית ראשון. השרידים היהודים הקודמים ביותר שנמצאו שם הם מלפני ארבע-מאות שנה. מתקופה זו יש במלטה שני בתי קברות יהודיים.

במאה ה-16, לאחר גירוש ספרד, הגיעו למאלטה יהודים רבים, וההווי היהודי שיגשג באי. בתקופה זו היו במאלטה ובאי השכן, מיזו, 15 בתי-כנסת. ב-1530, כאשר עבר האי לשלטונם של אבירי מסדר ג'ון הקדוש, התפתח במקום הסחר עם איטליה, שבו לקחו היהודים חלק נכבד.

במלחמת העולם הראשונה עזבו את האי רבים מתושביו היהודיים ובמקומם הגיעו למלטה יהודים מצפון-אפריקה ופליטים מאירופה. ב-1938 מנתה הקהילה היהודית במאלטה 200 נפש. ב-1969 במפקד שנערך באי, נמנו רק 50 יהודים. כיום, כאמור, חיות במלטה רק שמונה משפחות יהודיות.

צירים מספרד לקונגרס הציוני

לקונגרס הציוני ה-30 שיערך בירושלים בדצמבר השנה, יבואו צירים גם מספרד. תהיה זו הפעם הראשונה מאז הקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל לפני 85 שנה, שבקונגרס ישתתפו גם נציגי היהודים בספרד.

מחלקת ההסברה והארגון של ההסתדרות הציונית, שהודיעה על השתתפות נציגי היהודים מספרד בקונגרס, וציינה כי באחרונה ניכרת פעילות ציונית רחבה בקרב יהודי ספרד ואף הוקמה שם פדרציה ציונית, שבראשה עומד מוריס טלדנו.

בספרד, כפי שמשערים, חיים כיום כ-20,000 יהודים, רובם בערים הגדולות מדריר, ברצלונה ומלגה. האוכלוסיה היהודית בספרד גדלה באחרונה, כשהיגרו לשם יהודים מצפון אפריקה ומארגנטינה.

היהודים בספרד נענים לקריאות המוסדות הציוניים, הקרן הקיימת וקרן היסוד, ותורמים בעין יפה. בספרד שוהים דרך קבע שני שליחים מישראל והם פעילים במיוחד בקרב הנוער היהודי.



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1982

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: שדרות שז"ר 1, ירושלים (מקום כינוס הקונגרס הציוני ל’) (בנייני האומה) | ספרד | רחוב בעל התניא 11, מאה שערים, ירושלים (ישיבת תורה ויראה) | 1 West 4th Street, ניו יורק, ארצות הברית (היברו יוניון קולג’ - Hebrew Union College) | רחוב הרב אשלג 8, ירושלים (בית הכנסת "אהל ישרים" - שכונת בית ישראל - מרכז "הנידחים") | Dohany street 2, בודפשט, הונגריה (מקום הולדתו של הרצל - כיום המוזיאון היהודי ובית הכנסת הגדול של בודפשט) | St. Ursula, La Valetta, מלטה (בית הכנסת שנהרס בשנת 1979 (משוער))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.