לספח את "מאה שערים" לקונפדרציה הפלשתינאית-ירדנית

"מועצת השבעה", המוסד העליון של נטורי-קרתא בירושלים, יושבת על המדוכה בשאלה הקשה: האם לאור ההסכם שנחתם בין יאסר ערפאת לבין חוסיין מלך ירדן, על "הנטורים" לנתק את הקשרים עם אש"ף או נהפוך הוא? ברוח זו גם פירסם "שר החוץ" של נטורי-קרתא, הרב משה הירש, מאמר פרוגראמאטי ב "אל פאג'ר", היוצא לאור בשפה האנגלית והערבית במזרח-ירושלים.

בעקבות אותו מאמר ביקשתי לשוחח עם הרב. הרב מתגורר בשכונת מאה שערים החרדית, מעוזם של ה "נטורים". על דלת דירתו, נוסף על המזוזה הגדולה, הכשרה למהדרין שבמהדרין, תלוי שלט ובו נאמר: "אני יהודי ולא ציוני".

"נולדתי לפני יותר מחמישים שנה בלואר איסט סייד, רובע יהודי בניו-יורק, שהיה בעבר אחד המרכזים הגדולים של היהודים שבאו מאירופה", אומר לי הרב בתשובה על שאלה. "את החינוך קיבלתי בתלמוד תורה של החינוך הישן של ישראל סבא. על שם רבנו שלמה קליגר אשר באיסט סייד. המשכתי ללמוד בישיבה קטנה בשם "תורה ודעת" בברוקלין. בו בזמן גם למדתי לימודים חילוניים, כפי שהיה נהוג בתקופה ההיא בישיבות. רכישת השכלה כללית עוזרת לי בעבודתי ובמאבקי למען כבוד התורה; היא עוזרת לי גם להרחיק את אחינו בני ישראל ממשיחי השקר למיניהם של הציונות ובפרט מהפרומע ציונות (הציונות הדתית נ.ז.).

"כשהייתי ילד שיחקתי עם ילדי השכונה הלא-יהודים. לא היו לנו בעיות. לא רבנו זה עם זה. היינו כולנו אמריקאים ונאמנים לממשלה. השלטון העניק לנו את חסדיו בשוויון הזכויות. כשסיימתי את הישיבה הקטנה המשכתי ללמוד והשתלמתי בישיבה הגדולה, בבית המדרש הגבוה אשר בלייקוויד, במדינת ניו-ג'רסי. עליתי לארץ ישראל. המטרה לא היתה לברוח מהגויים ולחיות ב "ארץ משלנו". בעיה זו לא היתה קיימת אז. כיום המצב השתנה לרעה גם באמריקה, בגלל הציונים, שעוררו שנאה ואיבה נגד היהודים בכלל.

"בארץ ישראל למדתי בישיבות ליטאיות מפורסמות", סיפר הרב בהמשך, בהן סלובודקה שבבני-ברק, חברון ומיר בירושלים. הוסמכתי לרבנות על-ידי ראש ישיבת מיר, הגאון ר' אליעזר יהודה פינקל ז"ל, שבין היתר כתב בסמיכה שלי: "והנו אדם גדול בחריפות ובבקיאות בש"ס ובפוסקים, הינו אוצר גדול של תורה ויראת השם וראוי והגון הוא לשאת את כתב הרבנות וגם לשמש בתור ראש ישיבה".

"כיום אני מרצה להשכלה תלמודית גבוהה בכולל מאה שערים. אני מתגורר בשכונת מאה שערים, מעוזם של נטורי-קרתא, בבית העומד על אדמה שנרכשה לפני יותר ממאה שנים מהבעלים הערבים בכסף מלא. אין זה רכוש שנטשו הבעלים הערבים מחמת הרדיפות הציוניות, שהיא עבירה חמורה ומביאה להתגרות באומות העולם".

לפני שהתפנה להשיב על שאלותי האקטואליות, פתח הרב הירש במונולוג ארוך והציג לפנינו את ה "אני מאמין" של נטורי-קרתא, תוך שהוא קובל על אלה הטוענים שהמדינה הנקראת ישראל היא "מדינה מציאותית" : ההיסטוריה הוכיחה - אמר הרב - שדברים מציאותיים רבים נעלמו בן-לילה.

"לפלשתינאים למיניהם, ערבים ויהודים", אומר הרב, "יש מכנה-משותף בעמדתם לגבי המדינה הציונית, אם כי נקודת ראותם שונה. העם הפלשתינאי הערבי, שנושל מאדמתו על-ידי הפולשים הציונים, לוחם בנשק שבידו בדרכים מדיניות, כדי להחזיר לעצמו את האדמה הכבושה, המשתרעת כמעט על כל שטחה של המדינה הציונית. גם העם הפלשתינאי היהודי, קרי: נטורי קרתא, חי תחת עול הממשל הקיים בניגוד לעקרונות האמונה היהודית. עם יהודי פלשתינאי זה נחוש בדעתו להמשיך ולהיבדל מהציונים ומהמדינה שלהם, לקעקע את היסודות שלהם ולהציל את העם היהודי משלטון זדון זה. נקא"ו (נטורי קרתא ארוגניזיישן) ופל"ן (פלשתין ליבריישן אורגאניזיישן) לשניהם מטרה משותפת. אחד מעקרונות מגילת היסוד של אש"ף הוא חיסול המדינה הציונית, כדי להחזיר לפלשתינאים את השטחים הכבושים. מגילת-היסוד של נקא"ו, התורה, קוראת למדינת ישראל הציונית לחדול מלהתקיים, כדי להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי ותורת ישראל.

"השוני בין שני אויבי המדינה הציונית הללו הוא גדול", מסביר לי הרב הירש, אף שנראה כי אין הבדל ביניהם. נקא"ו, הדוגל בצו רוחני עליון ברוח תורת ישראל לא יבואו על סיפוקו בעשיית פשרה עם הציונים ועם המדינה שלהם, ואילו הפל"ן, שהמוטיבציה שלו היא חמרנית - תביעת האדמות הגזולות - יכול לוותר על כמה מדרישותיו ולבוא לידי פיוס ופשרה ולהיות מציאותי".

עד כאן המונולוג. המשמש כהקדמה לדבריו של הרב הירש על ההסכם וכל הכרוך בו.

שאלתי: האם לדעתך, ההסכם בין יאסר ערפאת לבין המלך חוסיין יביא למפנה ביחסם של חוגי נטורי-קרתא לאש"ף?

תשובה: לפי ההרגשה הרווחת בציבור היהודי החרדי, שאינו מכיר במדינה הציונית, ההסכם הנ"ל יביא לידי הכרה הדדית, תחילה דה-פקטו ולבסוף דה-יורה בין הקונפדרציה הפלשתינאית ירדנית לבין המדינה הציונית. הכרה זו צריכה להיות לכאורה סיבה מספקת וצודקת לנטורי-קרתא לנתק את קשריהם הטובים עם אש"ף, שחרת על דגלו את חיסולה של המדינה הציונית, מה שתואם את תקנון התורה של הנטורים. אולם לאחר ניתוח מעמיק ואבחנה נכונה, אפשר לראות גם את הצד השני של המטבע ויש מקום לחשוב, כי ההכרה ההדדית, תהיה ודאי מותנית בהחזרת שטחים שנכבשו על-ידי הציונות.
על האדמות שיוחזרו לבעליהן יהיה ניתן להקים את היישות הפלשתינאית, ואז גם לנטורי-קרתא יהיו רווח והצלה ותינתן להם ההזדמנות הנדירה להשתחרר מעול ההנהגה הציונית, שהוא חילול הקודש. כך תיווצר האפשרות לספח את רובע מאה שערים והסביבה לקונפדרציה הפלשתינאית-ירדנית ולמזג את היהודים הפלשתינאים בתוך הישות הפלשתינאית הכללית, שתהיה לגביהם ממשלה כשרה. כך אפשר יהיה גם לסלק את האפוטרופסים הציונים הכופרים, שהשתלטו על המקומות הקדושים - הכותל המערבי ואחרים".

שאלה: האם הפשרה או הפיוס בין המדינה הציונית לבין אש"ף יביא גם לידי פיוס בין נטורי-קרתא והמדינה?

התשובה: "הוועידות המרובות והשונות הנערכות בנושא הסכסוך המזרח-תיכוני עוסקות רק בהיבטים ובבעיות הנוגעים לפלשתינאים ערבים, המושכים בחוטים שוקלים את האפשרות של פשרה ופיוס ואת התוצאות של פשרה זו. אולם האיבה הקיימת אצל הפלשתינאים-היהודים - קרי: נטורי קרתא - לציונות ולמדינה שלה, לא תיעלם עם הפיוס. תביעות חמרניות, כמו תביעה לאדמה, אפשר לספק על-ידי השכנת שלום, אולם דרישות רוחניות לא יבואו על סיפוקן בחצי פה" ...

שאלה: מה דעתך על הפגישות שקיימו אנשי "הרשימה המתקדמת" עם יאסר ערפאת?

התשובה: הציונים מחרחרי המלחמות רואים בפגישות אלה פעולות הגובלות ב "בגידה במולדת". הם, הציונים, המתייחסים לשפיכות דמים באדישות ומכנים עצמם בשם נציגי העם היהודי, מעדיפים רציחות על פשרות, כי כל שאיפתם לזכות בחתיכת אדמה שאין להם עליה קושאן. זה העיקר אצלם".

שאלה: מה רוצים אנשי נטורי-קרתא מאש"ף?

תשובה: הנקא"ו ביקש רשמית מהוועידה הפלשתינאית-ירדנית לצרף את שכונת מאה-שערים והסביבה לקונפדרציה הפלשתינאית-ירדנית; שכונה זו, תושביה הם יהודים-פלשתינאים ותיקים, שרכשו את אדמתם מידי הבעלי-בתים הערבים לפני יותר ממאה שנה. המקום משמש מבצר ומעוז של היהדות החרדית האמיתית. ממנו יוצאות הדוקטרינה והעקרונות האנטי-ציוניים היהודיים. מייד לאחר פסגת רבאט, שהתקיימה בשנת 1974, שבה נבחר אש"ף להיות הנציג הבלעדי של התושבים הפלשתינאים, ובתוכם גם נטורי-קרתא, שלחו אנשי נטורי קרתא מכתב ברכה למנהיג הפלשתינאי הערבי יאסר ערפאת ובו הוא מודיעים לו, כי העם הפלשתינאי היהודי - קרי: נטורי קרתא - מוכן לקבל עליו את המרות שלו ולחיות במדינה הפלשתינאית, בדומה ליהודים החיים בארצות אחרות, שם הם מקבלים עליהם את המרות של השלטון הלא-יהודי, בתנאי שיובטחו להם הזכויות האלמנטריות, כמו ליתר התושבים, ויינתן להם לנהל אורח-חיים יהודי ופולחן דתי חפשי. תוקף המכתב לא פג עד היום הזה. נטורי-קרתא מקווים, כי אם ישתלבו בישות הפלשתינאית שתקום, ושכונתם מאה שערים וסביבתה יופרדו מהמדינה הציונית הטריפה, יהיה זה סמל ודוגמא לכל יהודי העולם ובזה ישיבו את חרון אף ה' ויביאו לקץ שפיכות-הדמים ולהופעת הצד האמיתי של תורתנו הקדושה.

"משום כך מקווים נטורי-קרתא", המשיך הרב, "שההסכם בין יאסר ערפאת והמלך הירדני יביא לידי הכרה הדדית עם המדינה הציונית והקשרים בין נטורי-קרתא לאש"ף יהודקו. שני העמים הפלשתינאים - הערבי והיהודי - שחיו מאות שנים באחווה וברעות טרם הופעת התנועה הציונית בזירה המזרח-תיכונית, יפעלו ליציבות באיזור, שממנה יהנו כל התושבים בתוך פלשתינה והמצב יחזור לקדמותו".

שאלה: מה דעתו של הרב הירש על השותפים הדתיים בממשלה ובמדינה?

תשובה: :התיאולוגיה היהודית מכנה את המדינה הציונית כחילול קודש וכהצבת צלם בהיכל ה'. אותם דתיים-כביכול, שהם חלק בלתי-נפרד מהממשלה ומהמדינה, והם חפצים לתת לגיטימציה למדינה שבראשה עומדים כופרים ומינים, לא יצליחו בכך. הממשלה הציונית נתנה ידה לכיבוש שטחים נגד רצון תושביהם, דבר שכמוהו כהתגרות באומות העולם והוא מעמיד את העם היהודי כולו, בכל אתר, בסכנה. הטענה של הדתיים כביכול כי הם עושים למען "אהבת ישראל", בשקר יסודה. העובדה שהם והציונים למיניהם היו מוכנים להקריב עשרות-אלפי יהודים מאחינו בני ישראל על המזבח הציוני, באה וטופחת על פניהם.