"נטורי קרתא" מברכים אך ורק על אתרוג ערבי

חרדים בירושלים יקיימו השנה את מצוות "על נטילת לולב" רק באתרוגים הגדלים בשכם ובאום-אל-פחם ובמיובאים מארצות ערב, וזאת לדעת בהתאם להלכה היהודית ולפי השקפת העולם שלהם.

בשנת השמיטה, כמו השנה, שאסור לעבד את האדמה ולסחור בגידוליה, (וכל העושה כן נקרא "סוחר שביעית" והוא אף פסול לעדות) קיימת בעיה הלכתית לגבי אתרוגים שחנטו, כלומר, שגדלו בשנה הששית אבל נקטפו (נלקטו) לאחר ראש השנה.

ביחס לאתרוגים כגון אלה, קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם הם פירות שביעית או לא. הרמב"ם מחמיר ופוסק, שאתרוגים דומים לירק, ולגבי שביעית הולכים לאחר הלקיטה. לכן אתרוגים אלה, הגדלים בפרדסים יהודיים, אסור לסחור בהם והמברכים עליהם - לפי הרמב"ם - עוברים על איסור "מצווה הבאה בעבירה" ...

משום כך היו אנשי הישוב הישן בירושלים מקפידים, ומחמת ספק שמא נקטפו האחרונים לאחר ראש שנת השמיטה, היו קונים אתרוגים מפרדסים ערביים וכן היו מייבאים אתרוגים ממרוקו, מלוב, מסוריה ומפרס.

יצויין, כי חסידי חב"ד משתמשים באתרוגים הגדלים בקלאבריה שבאיטליה, לפי המסורת שבידם.

"שר החוץ" של נטורי קרתא הרב משה הירש, שמלבד בקיאותו בפוליטיקה ובדיפלומטיה נחשב מומחה ובקיא בענייני אתרוגים ולולבים אחראי על אספקת מצרך חיוני זה לאנשי קהילתו, מסר ל "דבר", כי אנשי נטורי קרתא בירושלים באו לידי הסכם עם "אחיהם הפלשתינאים הערבים" בשכם ובאום אל-פחם המגדלים אתרוגים שגם אינם מורכבים, ורכשו מהם כמות גדולה של אתרוגים לחג.

גם נציגי "הנטורים" בארצות הברית ובאירופה ביקרו בארצות ערב ורכשו כמויות ענק של אתרוגים ועתה הם מציפים את השוק היהודי באמריקה ובאירופה באתרוגים אלה למרות התנגדותם של ארגוני רבנים וגבאי בתי הכנסת, שהכריזו חרם על אתרוגים המיובאים מארצות ערב.