אוהדים של המתנחלים בארה"ב תובעים את הקק"ל על אפליה

בית המשפט העליון בניו יורק דן בתביעה שהגישו יהודים אזרחי ארצות הברית, הטוענים כי הקק"ל "מטעה" את התורמים היהודים באמריקה, בכך שאינה משתמשת בתרומותיהם מעבר לקו הירוק, ובכך "היא מפלה לרעה" את המתנחלים אשר בגדה המערבית וברצועת עזה.

ארבעה יהודים אמריקאיים אוהדי "גוש אמונים" ו- "התחיה" קבלו ב-19 באוקטובר 1988 בבית המשפט העליון בניו-יורק, נגד הקרן הקיימת לישראל, בטענה, כי תרמו אלפי דולרים לקרן הקיימת ורצונם שיושקעו אך ורק בקרב המתנחלים בשטחים.

עוה"ד של הקק"ל, אנדי ברונסטאן, טען, כי לפי הרישומים והמסמכים שבידו, הם תרמו 400 דולר בלבד.

השופטת שירלי פינגרהוד דחתה את הדיון המשפטי לפי בקשת התובעים, כדי לאפשר להם להציג מסמכים שיאשרו את טענתם, כי אכן [תרמו] לקק"ל אלפי דולרים.

מהמחלקה האמריקאית של הקק"ל בירושלים נמסר, כי אכן הגב' הדסה מרקוס, כנראה רעייתו של גיי מרקוס, אחד הפונים לביהמ"ש, שלחה 10,000 דולר בשתי המחאות לקק"ל, בתנאי שהכספים יועדו אך ורק למושב שילה אשר בגדה, שם מתגוררים ילדיה, אך נתקלה בסירוב גמור, בגלל מדיניות הקק"ל לפיה כספים שנאספו בארצות הברית ונהנים מפטור מס הכנסה של האוצר האמריקאי, מושקעים אך ורק בתחומה של מדינת ישראל. לכן, הוחזרו לה ההמחאות.

גב' מרקוס פנתה גם למגבית המאוחדת בהצעה דומה, בתנאי שהכסף יושקע בשילה, וגם במגבית סירבו לקבל את תרומתה מסיבה דומה.

בקרן קיימת לישראל רואים את הגשת התביעה לבית משפט העליון בניו-יורק כתביעה פוליטית קנטרנית גרידא, שכן הקק"ל אינה נוהגת להפלות בין המתנחלים בגדה לבין הישובים היהודים במדינת ישראל, כשמדובר בכספים שנאספו בארץ.