לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

חרדים

גיוס לצה"ל


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | דבר - עמוד פנימי (עמוד 9) - 16/02/1989 (יום חמישי)
הרב לא נתן תשובה חותכת, אך הציע להסביר לאם, שיש יותר אנשים שמתים במדינת ישראל מתאונות-דרכים מאשר בחיילות קרביים

מה עדיף - מצוות כיבוד אב ואם או המצווה להתגייס לצה"ל? על מדוכה זו ישב הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת "עטרת כהנים", השוכנת בעיר העתיקה בירושלים.

השאלה התעוררה בקשר לצעיר העומד לפני גיוס לצבא: יש לו פרופיל גבוה, והוא מוכן לתרום לצה"ל, אך דא עקא, אמו מתנגדת שילך ליחידה קרבית; היא רוצה שיתגייס לרבנות הצבאית, כי היא דואגת מאוד. כל רגע שבנה יהיה בחייל קרבי יגרום לאמו סבל רב, כי היא רגישה מאוד. מה לעשות? שאל הצעיר את הרב, האם לא לשמוע בקול אמו ולהתגייס ליחידה קרבית או להתגייס לרבנות הצבאית, כדי שלא להכאיב לאמו?

הרב אבינר הודה כי אין לו תשובה פוסקת על השאלה הקשה, אך הביע נכונות לשתף את הצעיר בהרהורי לבו. והנה כמה מהם: אמנם, אמר הרב, חייל ממלא את חובתו הלאומית בכל חיל שיהיה, אך ברור כשמש ששלמות קיום המצווה של שירות בצבא היא ביחידה קרבית; זה ברור, כי עניינו של הצבא הוא להילחם, להגן על המולדת ועל חיי התושבים, וכל היחידות הלא-קרביות אינן אלא מסייעות בכך. אמנם גם להן צריכים וגם בהן מתקיימת המצווה של גיוס לצבא, אך לא בשלמותה.

ועוד ברור, אמר הרב, כי אם האם תצווה על בנה לא ללכת לצבא בכלל, אין לשמוע לה, כי אם הורים מצווים על ילדיהם לא לעשות מצווה או לעשות עבירה, אין לשמוע להם. כולם חייבים בכבוד השם, וציווי של הורים הנוגד ציוויו של הקב"ה הרי הוא בטל ומבוטל. אולם במקרה שלפנינו האם מסכימה שיתגייס לצבא ויקיים המצווה, אך לא בשלמותה.

כאן הביא הרב דוגמה: אם אדם רוצה להתפלל בבית-כנסת שיש בו יותר כוונה ואביו מתנגד לכך, אינו חייב לשמוע לו, כי גם על שלמות המצווה אינו חייב לשמוע, אבל אין זה דומה למקרה שלנו מפני שלאם יש דאגות.

בכלל שואל הרב אבינר, למה לא נשאל אם בכלל מותר לאדם לשרת ביחידה קרבית? הרי זה מסוכן מאוד, ואם לא מכריחים אותו, שמא אסור לו להסתכן, וקל וחומר, האם מותר לו להתנדב ליחידה קרבית או יחידה מובחרת? על כך הוא משיב: שאלה זו אינה במקומה, כי מותר לאדם שפטור מן הצבא להתנדב לצבא, ואין זה נחשב מאבד עצמו לדעת. ההוכחה - המלך, לפי ההלכה היהודית, מוציא אנשים למלחמה אפילו היא מלחמת רשות ולא מלחמת מצווה. ועוד: הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), ראש ישיבת וולוז'ין (1817-1893), אביו של הרב מאיר בר-אילן, כתב שהגדרים הרגילים של "לא תרצח" לא שייכים במלחמה ואין על כך עונש כלל, כי במלחמה עת להרוג, וכך נוסד העולם. גם כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מי שהיה ראש הרבנים בארץ ישראל, כתב, שענייני הכלל דמלחמות יוצאים מהכלל של "וחי בהם", לכן אם ענייני מלחמה דוחים את האיסור להסתכן קל וחומר שזה דוחה מצוות כיבוד אב ואם, שהיא בוודאי פחות חמורה מהאיסור להסתכן, שהרי אם יצווה עליו האב להסתכן אין לו לשמוע.

הרב אבינר מביא עוד דוגמא: אם הבן רוצה ללמוד במקום מסויים שבו הוא רואה סימן ברכה בלימודיו ואביו מתנגד, לפי שהוא דואג שבאותה העיר יש אנטישמיות חזקה, אין הבן חייב לשמוע לאביו. אבל אולי זה לא דומה לבעיה שלנו, מעיר הרב, כי אדם מצווה ללמוד תורה ולכן הוא חייב ללמוד איפה שלבו חפץ ואיפה שיצליח בלימודיו, אך אין חובה אישית של חייל לשרת ביחידה קרבית, כי זו מצווה כלל-ישראלית שיהיו חיילים קרביים; מצווה זו יכולה להתקיים גם על-ידי חיילים אחרים, שאין אמם דואגת; אבל אולי באמת כל אם דואגת לבנה, ואם כל בן שאמו דואגת לו לא יתגייס ליחידה קרבית, כל הצבא יפול. עם זאת, אומר הרב אבינר, אם-כי כל האמהות דואגות, אנו רואים שהן לא מביעות התנגדות נמרצת, ויש גם אמהות שמדרבנות את בניהן שיתגייסו וישרתו ביחידות קרביות.

צריך גם לציין - מוסיף הרב אבינר - שאם אדם הוא חייל נאמן ומסור ברבנות הצבאית, הוא יכול להועיל הרבה לצבא כולו, לרומם את המוראל של החיילים ולהעלות בזה את הקרביות של צה"ל. סוף-סוף מה שעושה את כוחו של צה"ל אינו רק הצד הנשקי אלא גם הצד המוראלי. מאידך גיסא, יש להרגיע את האם ולהסביר לה, שיש יותר אנשים שמתים במדינת ישראל מתאונות דרכים (כ-600 לשנה) מאשר חיילים קרביים. הרב, כאמור, לא נתן תשובה חותכת אלא הסתפק בהן ולאו.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד פנימי 1989

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב אל ואד הגיא, ירושלים (ישיבת עטרת כוהנים (כיום ישיבת עטרת ירושלים) - הרובע המוסלמי העיר העתיקה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.