נכדת שלום עליכם ביקרה במוסקווה

"סאוועטיש היימלאנד" ו- "ביראבידזשאנער שטערן" העלימו מעיני הקוראים את ביקורה של הגב' בל (בלה) קאופמן, נכדתו של שלום עליכם, בברה"מ. רק תודות לראיון, שהעניקה הגב' קאופמן לכתב של העתון הרוסי "אינוסטראנאיא ליטעראטורא" נודע ליהודי בריה"מ על ביקורה במוסקווה.

הגב' קואפמן - עתונאית, סופרת ומחנכת - נולדה להוריה, הגב' ליאליע (שרה), בתו של שלום עליכם, וד"ר מיכאל קויפמאן, סופר ועתונאי, שנולד בעיר ליפקאן ותירגם את שיריו של ח.נ. ביאליק ליידיש. בהיותה תינוקת עזבו הוריה את רוסיה (1914). היא אישיות בזכות עצמה ובשיחה עם כתבת העתון הרוסי "אינוסטראנאיא ליטעראטורא", שנוהלה בשפה הרוסית, אמרה, כי הצחוק הוא דלת פתוחה, שדרכה אפשר להחדיר לקורא גם מחשבה.

היא הזכירה את סבה הגדול, שהצחוק היה כלי הנשק שלו, נשק, שבאמצעותו יכול אדם להביע את מחאתו וכן לנצלו כמגן ושריון בפני כל מיני פגעים. הגב' קאופמן סיפרה לסופרת העתון, כי בהיותה תינוקת טיילה יחד עם הסבא ועם הנכדה השניה, תמרה בתם של ערענסטינא (חיה אסתר), בתו של שלום עליכם ורעיתו של הסופר י.ד. ברקוביץ, באחת מערי הקייץ של שוייץ, והסבא, ב "ידו הנדיבה", היה מחלק להם "מתנות". לה העניק אגם יפה ולתמרה יער ירוק.

עוד סיפרה, כי נהוג במשפחת שלום עליכם להתאסף מדי שנה בשנה עד היום הזה ביום השנה לפטירתו. הם באים מכל קצווי תבל ובצוותא שותים כוס תה רוסי מסאמובר ומקריאים מסיפוריו של הסבא וצוחקים הרבה מאוד, כי כך ציווה עליהם בהיותו עוד בחייו: לא להיות עצובים, לא לבכות, רק לצחוק ולצחוק.

הסופרת הרוסית מ. לוידובה הביעה את צערה על הפרידה מבל קאופמן, בה יש יותר ממשהו של הסבא שלה. היא, שנולדה ברוסיה, ירשה הרבה מסבה הגדול - לא רק כשרונות של תרבות, כי אם גם חמימות, אנושיות וביחוד הומור, העוזר לה במאבקה היום-יומי ואף להישאר צעירה ורעננה.