גליון "קיבוץ" של פסח עורר חמתו של הרב פרץ

"קיבוץ", שבועון התנועה הקיבוצית המאוחדת, עורר את חמתו של שר הקליטה יצחק פרץ ומאז הופעת הגליון האחרון בחול המועד פסח - 21.4.92, לא מצא השר מנוח לנפשו.

בעיקר חרה אפו של פרץ על תמונת שער השבועון שבה נראה בחור אוכל פיתה. הרב פרץ ראה בשער התגרות שכן נראתה בו אכילת חמץ באמצע הפסח.

מאידך, שמח שר הקליטה על סקירתו של חגי לפיד על בעיית "חמץ ומצה" בסדרי הקיבוצים בפסח.

לפיד ראיין חברים מ-9 קיבוצים (תק"ם וקיבוץ ארצי) על אכילת לחם בסדר ועל ה "אפיקומן". רובם ענו כי לחם היה, אבל לא בריש גלי. מי שרצה לאכול לחם אכל, שהרי נאמר במפורש: "כל דיכפין יטה ויאכל". בקיבוצים אחדים היה גם לחם בחדר האוכל, אבל לא פרוס. ומי שרצה לחם היה עליו להטריח עצמו ולחתוך את הלחם בעצמו.

תשובה מעניינת קיבל לפיד מחבר הקיבוץ הארצי: "עזוב, אם אני אגיד לך, אז יסגרו לי את הרפת. אצלנו עושים פסח כהלכתו".

בקיבוץ אחר היה הלחם בבחינת "בל ייראה ובל יימצא", משום שהאקונומית של הקיבוץ באה מבית מסורתי והיא מאוד מקפידה על כשרות, עד כדי ששר הקליטה יתיר לשלוח לסדר בקיבוץ גם עולים חדשים.

ולעניין האפיקומן: ברוב הקיבוצים לא היה אפיקומן מסיבות שונות ומשונות. אחדות מהן: חברי הקיבוצים נגד גניבות באופן עקרוני. סיבה אחרת לחסרון האפיקומן: אי אפשר להחביאו עם כזאת כמות של נשים.

התשובה המעניינת שקיבל חגי לפיד מפיה של חברת קבוץ מזרע, שם הילדים, "ילדי בר-מצווה", חיפשו את האפיקומן לפי כתב-חידה אה-לה חמיצר, שהוביל בסופו של דבר ל ... מקלחת המשותפת.