לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

חיבוק הדוב של ח"כ יוסף עזרן


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | מה בירושלים (עמוד 13) - 04/12/1994 (יום ראשון)
מיון מהיר:
ש"ס
דגל התורה
ישיבות
תחבורה ציבורית
"מולדת"
יורדים
1994
1. בטאון ש"ס "יום ליום" טוען כי למרות החיבוקים שח"כ יוסף עזרן מקבל מאנשי "יהדות התורה", מעטים סיכוייו להתברג ברשימתם לכנסת. 2. מגרש כשר מעירייה טמאה - מגרש שקיבלה "ישיבת המתמידים" החרדית מעיריית ירושלים מעוררת את חמתם של "נטורי קרתא", בגלל שימוש בכספי הציונים. 3. הנציב הבוכארי - במלאות 70 שנה להפעלת שירות האוטובוסים הראשון בירושלים מעלה נח זבולוני את זכרו של מפעילו - שמעיה ברוך חפץ. 4. תעמולת זוועה נגד רבין - מפלגת "מולדת" מפיצה בקרב דוברי הרוסית תעמולת נאצה נגד יצחק רבין ומדיניות השלום. 5. גאון ואיכפא-מסתברא’ניק - מיכאל ששר שניהל שיחות עם הרב שלמה גורן, מספר על דעתו של הרב גורן על הרב יואליש טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר בנוגע להכרה בציונות ובמדינת ישראל. 6. פיקוח על עוברי מבחנה - בתגובה על דיווחים מאנגליה על חשש להחלפת עוברי מבחנות וכתוצאה מכך ילדו כמה נשים תינוקות של נשים אחרות חזר ושנה מנהל מכון פוע"ה על החשיבות של פיקוח קפדני על הפריות מבחנה. 7. שוקלים לחזור לארץ - פניות רבות של יורדים המבקשים לחזור לארץ התקבלו בקונסוליה בלוס-אנג’לס לרגל חוק ההגירה החדש המקשה על זכותם של מהגרים ללמוד בבתי ספר בקליפורניה.

שבועון ש"ס מגלה כי למרות החיבוקים והנשיקות שהורעפו על ח"כ עזרן, יש התנגדות חריפה לשילובו של עזרן ברשימת יהדות התורה לכנסת הבאה: "שבענו כבר נציגים ספרדים שאינם סוחפים אחריהם את קולות הציבור הספרדי"

ביטאון סיעת ש"ס בהסתדרות הכללית, "יום ליום", מופיע עתה כשבועון. השינוי שחל בו מיומון לשבועון הוא פיטוריו של העורך הראשי מאיר הלחמי (ויסברוד), שנכנס לתפקידו כעורך הביטאון לפני מספר שבועות, לאחר שהתפטר מעריכת בטאון פא"י "שערים".

השבועון מגלה בגיליונו הראשון, כי למרות החיבוקים והנשיקות שהורעפו על ח"כ יוסף עזרן מאנשי "דגל התורה", שנואי נפשם של ש"ס, וחרף העובדה שעזרן נפגש עם הרב אליעזר מנחם שך המתאושש ממחלה כפי שפורסם לראשונה ב "דבר", יש התנגדות חריפה ב "דגל התורה" לשילובו של ח"כ עזרן ברשימת יהדות התורה לכנסת הבאה. עם זאת, עזרן כבר השתתף בדיוני הסיעה, שדגל התורה מהווה חלק ממנה. המתנגדים טוענים כי אין לח"כ עזרן סיכויים להשתלב ברשימה המאוחדת, או ברשימה נפרדת של "דגל התורה", אם תלך ברשימה נפרדת, כי "שבענו כבר נציגים ספרדיים שאינם סוחפים אחריהם את הקולות של הציבור הספרדי".

כדוגמה מזכירים המתנגדים את הרב יצחק פרץ, שהוצב במקום השני ברשימת ש"ס בבחירות הקודמות, אך סולק ממנה, לדבריהם, מיד לאחר הבחירות משום שלא הצליח לסחוף אחריו את הציבור של ש"ס, "הנאמן לדעת תורתו של הרב עובדיה יוסף".

עוד נאמר בגיליון של "יום ליום":"אם עזרן (התואר רב לא מצורף לשמו. נ.ז.) יתעקש להידחף אל רשימת "יהדות התורה" או "דגל התורה" הוא יקבל את המשבצת השמורה תמיד, אחד אחרי האחרון". כמובן, רק אם יתחולל נס יכנס עזרן לכנסת.

ועוד שואל ביטאון ש"ס: "איך זה שאחרי שח"כ עזרן הכריז כי קיבל את ברכותיהם של כל גדולי הדור, הוא עדיין זקוק לשני שומרי ראש חמושים?"

מגרש כשר מעירייה טמאה

שוד ושבר, תאניה ואניה, באוהלי היהדות החרדית העצמאית בירושלים, בשל העמדת "צלם" בהיכל השם. המדובר בישיבת "המתמידים" בירושלים, העומדת תחת מרותה של העדה החרדית ובית דין צדק שלה, שנפלה וכרעה לתוך זרועות מחלקת החינוך והתרבות של העירייה הציונית רח"ל (רחמנא ליצלן), שבה שולטים שלטון בלי מצרים החרדים מסוגה של "אגודת ישראל" ו "דגל התורה". ישיבה חרדית זו, וגם אנטי-ציונית, קיבלה מגרש מהעירייה הציונית להקמת היכל בית מדרש "מצווה הבאה בעבירה", לדעת העדה החרדית.

"נטורי קרתא" של היהדות החרדית, הפלג שבראשו עומד הרב אורי בלוי (להבדיל מהפלג של "נטורי קרתא" האש"פיסטית, שבראשו עומד השר לעניינים יהודיים בממשלת ערפאת, הרב משה הירש), יצאה בקול זעקה מרה על כי
"בני היכלא דמלכא קדישא! לאן נוליך חרפתינו? כי שמענו קול חרדה ותרגז בטנם, כי גם מנהלי המרכז החינוכי של הנוער החרדי הנקרא "ישיבת המתמידים" נפל לזרועות הציונים, וגם המה התחילו להפנות עורף לדברי האזהרה של רבותינו הקדושים נשמתם עדן, ולדברי אזהרותיהם של מרנן ורבנן הגאונים הצדיקים רבותינו הביד"צ (בית דין צדק) שליט"א, אשר אסרו באיסור חמור ביותר ונורא, כל קבלת תמיכה בכל צורה שהיא ממחלקת החינוך והתרבות של העירייה הציונית, ואשר ראו סכנה נוראה לקיומו של החינוך החרדי ולטהרת השקפתו התורנית".

עוד נאמר באזהרה של "נטורי קרתא", כי
"נודע בשערים כי מנהלים אלה (ישיבת המתמידים) גם בוש לא יבושו לצאת בריש גלי ולפרסם כניעתם הבזויה והשפלה על קבלת המגרש להקמת היכל בית המדרש מעירייה ציונית זו, אשר ידה רב לה בכל פריצות ותועבות והעברה על הדת של רבבות ילדי ישראל לחינוך של שמד וכפירה, ושרחמנא ליצלן לאותה עירייה ציונית תהיה השפעה ודריסת רגל גם בתוך שארית הפליטה של ילדי ישראל".

בירושלים נפוצו שמועות כי בפרשת המגרש מעורב אחד מראשי העדה החרדית המכהן כחבר בית הדין שלה וכסגן הנשיא שלה, הרב משה שטרנבוך. לפי השמועה, ידו הייתה במעל הזה. הרב שטרנבוך הזדרז והכחיש את השמועות:
"שמעתי בתמיהה על שמועות, כאילו הסכמתי שישיבת המתמידים מהיישוב הישן בעיר הקודש ייקחו מגרש מהעירייה. לא מיניה ולא מקצתיה. והשמועה, פגם בכבודם, וכבר נתפרסם ששונאי הדת שמחים בשמחתם ויקבלו שכר על הפרישה, וכבודם ירום מעלה מעלה אם יפרסמו שמסתלקים מעסק זה ויוסיף להם פאר והדר על החתום: והנני מצפה בכיליון לתשועה ה' ורחמי שמים מרובים. משה שטרנבוך".

לעומת הרב שטרנבוך, הרב ציון גוטפרב מראשי העדה החרדית, הודה כי היה בין המשתדלים לקבל את המגרש. בגילוי דעת שפרסם הוא "מכה על חטא" על הטעות שהיה בין המשתדלים, כאמור, לקבל את המגרש בעבור ישיבת המתמידים באישור וועדת העירייה הציונית, וזה היה טעות מצדן, על כן ידו מסולקת הימנה.

פרשת ישיבת מתמידים, כנראה, טרם תמה ועד ייאמרו דברים, ואולי גם תגרות ידיים.

הנציב הבוכארי

בימים אלה מלאו 70 שנה להפעלת שירות האוטובוס הראשון בירושלים על-ידי שמעיה ברוך חפץ ז"ל. קו האוטובוס פעל משכונת הבוכארים, אחת השכונות המפוארות בירושלים דאז, עד לשער יפו בעיר העתיקה.

אדם מופלא היה שמעיה ברוך חפץ, שבחנוכה ימלאו 63 שנה לפטירתו. כל מרצו וכוחו הוקדשו למען ירושלים. בקשריו הענפים עם הנציב העליון והמושל הבריטי, דאג חפץ לסלילת כבישים ולעזרה לבני ירושלים, ובייחוד לבני שכונת הבוכארים שמשפחת חפץ הייתה בין מייסדיה. הוא גם דאג במיוחד להעלאת יהודי בוכארה, אשר המהפכה הקומוניסטית השלה אותם מנכסיהם, ועזר לכל דל וחולה. חפץ גם משך בעט סופרים ותירגם לעברית חלקים אחדים מ "אלף לילה ולילה".

בעיתון "דואר היום", מ-7.12.1931, פורסם מאמר לזכרו של המנוח:
"המנוח היה עסקן ציבורי ופעיל במובנה הטוב של המילה. הוא היה רוח החיה בכל מעשי השכונה, ויעבוד עבודתו בצניעות ושקט. הוא היה מתראה עם המושל לעשות למען השכונה, והיה רץ להציל חולה או יולדת וכ"כ רבו השתדלויותיו לטובת כל פונה עד ששמו היה "הנציב הבוכארי". כל מקום היו מוצאים את שמעיה חפץ עובד לטובת בני עדתו, במוסדותינו הלאומיים, במחלקות הממשלה, במשרדי העירייה והוא היה הראשון שסידר את שירות המכוניות בירושלים".

בחנוכה תרצ"ב נלקח לעולמו בעודו צעיר לימים, בן 37 שנה. אזכרות רבות נערכו לזכרו בהשתתפות טובי ירושלים דאז, ביניהם שמואל קליין, פרופ' לידיעת ארץ ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בעצמו תושב שכונת הבוכארים, הרב בן ציון חזן רבה של העיר העתיקה, דוד אבישר מנהל בית ספר ואישיות ספרותית, והחזן זלמן ריבלין.

מן הראוי שעיריית ירושלים תקרא לזכרו של איש רב הפעלים הזה רחוב או כיכר, זכר למפעלים הרבים שפעל למען ירושלים ושכונת הבוכארים.

תעמולת זוועה נגד רבין

"מולדת" מפיצה בקרב דוברי רוסית בירושלים תעמולת נאצה וזוועה נגד ראש הממשלה יצחק רבין והממשלה. התעמולה מטילה אימה ופחד, שמזכירה תעמולה דומה שאחד מקרבנותיה היה אמיל גרינצוויג.

אנשי מולדת מדביקים על לוחות המודעות דברי נאצה ושקרים, כגון: "הלאה ממשלת רבין משתפת פעולה עם חמאס. תהליך השלום מהווה דרך לחיסולה של מדינת ישראל. בתור לחלוקה או מסירה, עומדת ירושלים. ארץ ישראל נמצאת בסכנת אבדון. הלאה ממשלת רבין הפרו-ערבית".

מאידך גיסא דורשים אנשי מולדת, להרוס את קן האויב בירושלים, ה "אוריינט האוס". יצויין כי עובדי אורח הוסיפו בכתב יד למודעות מולדת את המשפט: מפלגה נאצית ישראלית.

גאון ואיכפא-מסתברא'ניק

הסופר והעיתונאי הירושלמי מיכאל ששר, שפרסם שיחות שניהל עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ המנוח ויבל"א שופט בית המשפט העליון בדימוס חיים כהן והאלוף (מיל') ח"כ רחבעם זאבי, ניהל שיחות דומות גם עם הרב שלמה גורן ז"ל במטרה לפרסמן בספר. עקב פטירתו של הרב גורן, נקטעו השיחות באמצע, אבל בידי ששר די חומר לספר.

בין היתר שאל ששר את גורן אם הכיר את האדמו"ר מסטמאר ר' יואליש טייטלבוים ז"ל, שהיה ידוע כקנאי קיצוני במאבקו נגד הציונות ונגד העלייה לארץ ישראל, כפי שהובא בספרו "ויואל משה"? גורן השיב בשלילה, אבל תוך כדי שיחה הוסיף ואמר: "הרבי מסטמאר היה גאון בתורה, ואי אפשר לבטל אותו. יחד עם זה היה "איכפא מסתברא'ניק". לו היה משקיע את מרצו בצורה חיובית, כגון בהתרת עגונות, הייתי מברך אותו על כך, אבל הוא ניצל את גאוניותו במאבקו נגד הציונות ונגד עליה לארץ ישראל".

"ועל כגון דא כבר התבטא", אמר הרב גורן "הרבי מקוצק, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן ז"ל (1859-1787) ממעצבי החסידות בפולניה שאמר פעם: "מי שנוגע בדבר הוא יותר גרוע מעיוור. עיוור אינו רואה כלום, אבל מי שנוגע בדבר רואה את ההיפך".

האדמו"ר מסטמאר היה נוגע בדבר, והייתה לו שנאה עיוורת נגד הציונות, והשנאה כידוע מקלקלת את השורה, משום כך ר' יואליש לא היה יכול ולא היה מסוגל לפסוק הלכה לאמיתה ולדון דין אמת.

פיקוח על עוברי מבחנה

בתגובה על דיווחים מאנגליה על חשש להחלפת עוברי מבחנות וכתוצאה מכך ילדו כמה נשים תינוקות של נשים אחרות, חרף אמצעי הזהירות הננקטים במעבדות שם, אמר הרב מנחם בורשטין, מנהל מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה), כי התקלה באנגליה מוכיחה כמאה עדים שיש להקפיד ולשמור על דרישות ההלכה היהודית לפיקוח קפדני בהפריות מבחנה. לדבריו, משגיחי ההלכה מנעו טעות דומה באחד מבתי החולים בארץ, והמבחנות הושמדו.

שוקלים לחזור לארץ

בקונסוליה הישראלית בלוס-אנג'לס נתקבלו לאחרונה פניות של יורדים המבקשים לשוב לישראל, בעקבות חוק ההגירה החדש שנתקבל בקליפורניה. החוק החדש, שהתקבל ברוב של 60 אחוז, קבע כי תישלל זכותם של ילדי מהגרים בלתי חוקיים ללמוד בבתי ספר. וכן קבע החוק כי תיפסק העזרה הרפואית והסוציאלית מהמהגרים הבלתי חוקיים. המהגרים הבלתי-חוקיים מונים לפי הסטטיסטיקה הרשמית יותר ממיליון וחצי נפש, בהם ישראלים רבים.

עיריית לוס-אנג'לס הודיעה, כי בשלב זה לא יבוצעו החוקים בבתי הספר וכל הילדים ימשיכו לקבל את שירותי החינוך ללא בדיקה.

עד כה הוגשו יותר מ-20 עתירות משפטיות נגד חוק ההגירה על ידי ארגונים פוליטיים ועל ידי האגודה לזכויות האזרח, בטענה כי החוק הדרקוני מנוגד לחוקה האמריקאית.

הקונסול הכללי בלוס-אנג'לס, אורי אורן, דיווח למשרד החוץ בירושלים על השלכותיו של החוק על הקהילה הישראלית בארה"ב, שחלק גדול ממנה מתגורר בקליפורניה באורח בלתי חוקי.

דפים בנושא:


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר מה בירושלים 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: דרך בגין 108, תל אביב (מפלגת "מולדת" (לשעבר דרך פ"ת)) | רחוב הרב כהנמן 86, בני-ברק (בית "דגל התורה") | רחוב גרניט 8, פתח תקווה (מערכת יום ליום) | 11766 Wilshire Blvd #1600, לוס אנג’לס (הקונסוליה הישראלית) | שכונת הבוכרים ירושלים | עבודת ישראל 20, ירושלים (ישיבת המתמידים) | מאה שערים, ירושלים (נטורי קרתא)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות