מהאיסיים ועד דגניה [18/01/1967] - נח זבולוני - רנ"ז

בטאון הקיבוץ הדתי - "עמודים" - הקדיש את החוברת האחרונה לנושא "חינוך לקיבוץ בזמן הזה". המערכת מבקשת להציב תריסים בפני פיתוי חברת השפע, החיים העירוניים וסייגי סטייה דומים.
שלא כאחרים אין אנשי הקיבוץ הדתי מכים "על חטא" על חזה זולתם, אלא שאין בזה להבהיר לקורא ההדיוט לאן פניהם מופנים בהביטם אחורה - אם אל תקופת דגניה ועין-חרוד, או אל האיסיים מימי בית שני. הטענות מופנות כלפי תנועת "בני עקיבא" על שאינה מפנה את חבריה לקיבוץ הדתי.

לבל נטעה לחשוב ששאבו את רעיון השיתוף והשוויון ממקורות זרים, מצאנו עמוד שלם שהועתק מפילון האלכסנדרוני. מתוארים בו חיי האיסיים במושבותיהם במדבר יהודה, או על חופי ים המלח. בחוברת מתפרסמים גם ארבעה שירים משל המשורר לוי בן אמיתי, איש דגניה ב', מהם שניים על הקבוצה ושניים אחרים הם: "סעודת איסיים" ו - "שחרית של איסיים".

בסיום מצאנו את השאלה: "למה אין הקיבוץ אומר את דברו ?" מאת צוריאל אדמנית. נאמר בו, בין השאר:

אם כן, מה הן בעיות היום? אנו חייבים לדעת שהבעיות האמיתיות של מדינת ישראל הן הבעיות החברתיות. הבעיה, איך חברה מגוונת מאוד - מבחינת קליטת עלייה, מבחינת מוצאה, מבחינת השיטות שלה - איך היא מחלקת בינה לבין עצמה את ההכנסה הלאומית, המצומצמת למדי. בבעיה זו, הכוללת מאבק על רמת חיים, על פער גובר והולך ברמת החיים בין השכבות השונות, הרי יש לתנועה הקיבוצית מה לומר! יש לה דעה מסויימת, אשר לדאבוננו הגדול, במשך שנים, איננה מבטאת אותה. ולא שאין לה תשובות לבעיות, אלא על-אף שיש לה תשובות על הבעיות, מתוך שהיא מרותקת למסגרות פוליטיות מפלגתיות אשר סותמות את פיה. וזהו מה שאני קורא הטראגיקה של התנועה הקיבוצית בימינו.

הערות: נח זבולוני הירבה לצטט כתבות מ "עמודים" כפי שניתן לראות בקישור הזה. קיימת סבירות גבוהה שגם כתבה זו נכתבה על ידו.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות