מספיחי החורבן

עם שחרור ירושלים העתיקה ושאר המקומות הקדושים שבגדה המערבית, פחתה באופן טבעי ההתעניינות בהר ציון, ששימש מאז תש"ח מעין "תחליף" לכותל המערבי, קבר רחל ושאר המקומות שנבצר מהיהודים להגיע אליהם.

אחד המצטערים העיקריים על ירידת קרנו של הר ציון הוא מנכ"ל משרד הדתות, הד"ר ש. ז. כהנא, שטיפח את המקום ושימש בתפקיד של "הממונה על ההר".

השבוע התלוצצו בירושלים, כי בראותו את הנהירה הגדולה לכותל המערבי בט' באב, קונן הד"ר כהנא בלב שבור וביגון אמיתי "על הר ציון ששמם ..." (איכה ה', י"ח).