הדבורים - והמעשים

מר ק. שבתאי פרסם ב "הדור" מערב החג מאמר בשם "האחראים לדין" שבו הוא תובע להעמיד לדין את האחראים לשחיתות ולמעילות שקרו בסוכנות היהודית. את המאמר הוא מסיים בקריא פתטית: באם יש בנשמתנו רצון כל שהוא לטהר את המחנה, מן ההכרח שנעמיד כל אחד על מקומו: החשודים - לדין. הגנבים - לכלא. והמנהלים - לדימוס. ראשיה הנבחרים של מחלקת הקליטה של הסוכונת היהודית הקולר תלוי בכם, התפטרו. עכ"ל.

לכאורה טוב ויפה, אולם המציאות מהי אומרת ? -

אחרי התפטרותו של מר קפלן מהאוצר, דובר על ד"ר יוספטל, חבר הנהלת הסוכנות העומד בראש מחלקת הקליטה שלה, וראש משלחת השילומים מגרמניה, כעל ממלא מקומו.

רבים תמהו: מה מצא ד"ר בן-גוריון במר יוספטל שרצה למנותו כשר האוצר? הלא סוף סוף גם לקבל את השילומים לא הצליח ... אחרי שקראנו את מאמרו של ק. שבתאי - נודע הדבר, כידוע עומד מר יוספטל בראש מחלקת הקליטה של הסוכנות ולפי דברי מר שבתאי צריך הוא לצאת בדימוס, לכן מצא בן-גוריון שהמקום המתאים עבורו הוא האוצר. יש ישנו נוהג בממשלת בן-גוריון במקרים כאלה. כשד"ר א. שמורק גילה את המעילות והשחיתות שבסוכנות היהודית - טען נגדו מר ל. אשכול, גזבר הסוכנות את הטענה החזקה "לא תחסום שור בדישו" ... טענה זו הייתה כה חזקה עד שאשכול מונה לשר בישראל ...