בנפתולי הקואליציה

בירושלים ישנן שלוש רשויות של רבנות ראשית והן: הרבנות הראשית לארץ ישראל, שבראשה עומדים הרבנים עוזיאל והרצוג; הרבנות הראשית של בית הדין לאשכנזים, שבראשה עומד הרב צ. פ. פרנק רבה הראשי של ירושלים, והרבנות הראשית של העדה החרדית שבראשה עומד הרב הישיש ר. בנגוס והעומדת תחת השפעתם של "נטורי קרתא".

שני הרבנים הראשיים פרנק ובנגוס עם בית הדין שלהם הודיעו במודעות שפורסמו בחוצות ירושלים על איסור חמור לנסוע במכוניות של אלה שלא רשמו את יום השבת כיום מנוחה ^{[ * ]} . הרבנות הראשית עברה בשתיקה על כל הענין ולא הגיבה. ברם ב"בטאון" הרבנות הראשית - "הצופה" הופיע מאמר בשם "חרם" פרי עטו של עורך העתון מר שין. שבו הוא מתקיף את הרבנים שהכריזו חרם ונימוקו עמו: "כל פרט חופשי לבחור לעצמו את שירותיו לפי טעמו הרגשתו ותבונתו".
אולם באותו עיתון קראתי וע"י אותו "שין" פורסמה התקפה על ב"כ הימין בוועדה המשותפת לבירור עניני התחבורה, על שהשתמשו באותו הנימוק של מר שי"ן ודבריו על חופש המצפון ופגיעה בו. דבר זה משמש הזדמנות טובה למר שי"ן להתנפלות על התנועה הלאומית ועל "המנהיג". והוא כותב ביחד את ה"טירור" של אצ"ל (כלשונו הזהב של מר שי"ן) עם השילומים בכנסת וכו'.
יש רק להזכיר למר שי"ן כי אלמלא הטרור לא היו יושבים 3 חבריו של מר שי"ן כ"מיניסטרים" בממשלת בן-גוריון.

בסוף המאמר יוצא המרצע מן השק ומר שי"ן בוכה על היהודים הדתיים הנמצאים במסגרתה של תנועת החרות והמצביעים עבורה.

אכן קשה הוא מצבם של המתיימרים לדבר בשם הדת בימים אלה, כששר דתי נלחם למען יחללו נהגי המוניות את השבת ...