ה "אחד" - ו "סגנונו"

גם אני שמעתי בכנסת - כמו בן-גוריון, את דבריו הנרגשים של ח. לנדאו בהם נימק את התנגדותו לבואן של אניות גרמניות לישראל, ולא מצאתי בהם שמץ מ "סגנון של ברנש מארץ אחרת שלאושרה של האנושיות עצמותיו כבר נרקבות בקבר" כדבריו ה "פרלמנטריים" של בן-גוריון כתשובה לח. לנדאו בנידון.

מאיש "היושב בכורסה אחת עם נהגו ושניהם קוראים מתוך שפינוזה אחד כאחים תאומים" כדברי עוזי ושות', יש לדרוש קצת יותר הגינות בויכוח בכנסת. אבל אליבא בדאמת אי אפשר לדרוש ממנו הגינות כי לא רק הרבה מאותו הסגנון של הברנש שעצמותיו נרקבות בקבר אלא הרבה ממעשיו נעשו בארץ זו ע"י ברנשים דומים לו, והמעשים הם רשומים בספר הזכרון: עלילות דם, חטיפות, עינויים, הלשנות, הסגרות לבולשת הבריטית ואחרון אחרון .... הטבעת אניית הישע "אלטלנה" על חייליה וקציניה.

דרך אגב" לא רק "דבר" אלא אפילו עתונו "הדור" לא הביא את דברי הבלע שהשמיע בכנסת.