גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1930-1932 - חלק י"א

הקלטת אודיו: ובה יסופר על לימודיו של נח זבולוני בישיבת נובוהרדק - בית יוסף - מזריץ פודל, ישיבה ששמה את הדגש על לימודי מוסר. נח זבולוני מספר על עקרונות המוסר שהיו בישיבה: בדידות, אמיצות וביטחון. כן מספר רנ"ז על הסבא מנובהרדוק - ר' יוזל הורוביץ.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:09] יובל מלמד: במזריץ עצמה, כמה זמן?

[00:11] נח זבולוני: חכה רגע, עוד לא גמרנו

[00:13] יובל מלמד: אה. אתה עוד לפני?

[00:14] נח זבולוני: עוד לפני מזריץ. אני נכנסתי למזריץ, ובאתי, ולמדתי שם. שנה או כמה. אבל אני רציתי לנסוע לארץ ישראל ולא היה לי תעודת לידה.

[00:35] נח זבולוני: כי אני הייתי בפולין בלתי-לגאלי. לא הייתי קיים. כשהגיע הגיל שלי לגיוס, הלכתי להתגייס, שמה, בחורי ישיבה היו מתגייסים.

[00:55] נח זבולוני: אבל מקודם הם היו לא אוכלים, לא ישנים, עושים בעלי מומים, חתכו אצבעות, עשו עיוורים, עשו פיסחים, עשו חרשים.

[01:08] נח זבולוני: אתה יודע את הסיפור, שאחד עשה את עצמו חרש, לא שומע, אמרו לו לך הביתה, בשקט, הוא הלך. אההה.... חביבל'ה, תבוא בחזרה.

[01:31] נח זבולוני: מזריץ. במזריץ הייתי, אני לא זוכר כמה, היה ר' אהרן. ר' אהרן וינשטיין.

[01:46] יובל מלמד: הוא היה ראש ישיבה?

[01:48] נח זבולוני: ראש ישיבה. כן. היה למדן.

[01:51] יובל מלמד: לא הבנתי. מה אמרת עם תעודת לידה? איך זה נכנס לפה?

[01:54] נח זבולוני: כי אני לא הייתי לגאלי בפולין.

[01:58] יובל מלמד: כבר שם רצית לעלות לארץ?

[02:01] נח זבולוני: אני רציתי להיות לגאלי. אתה מבין? אבל שמעתי, שהם, במזריץ, הם פתחו סניף בדווינסק, לטביה, זה בערך בסביבות וילנה.

[02:26] נח זבולוני: אז אני לקחתי תעודה, לא. ונכנסתי לר' חיים עוזר [גרודזנסקי] ואמרתי שאני רוצה לנסוע לקמניץ. ... איך זה היה שם, אני לא זוכר בדיוק.

[02:52] יובל מלמד: מה? עם ועד הישיבות?

[02:53] נח זבולוני: ועד הישיבות. דיברתי כבר על זה?

[02:57] יובל מלמד: לא. אמרת שבקמניץ, הזכרת את זה, אמרת שזה אחרי.

[03:04] יובל מלמד: כל הסיפורים שאתה מספר על הפעולות והכל, זה היה במזריץ?

[03:10] נח זבולוני: על מה? על מה פעולות?

[03:11] יובל מלמד: פעולות, של מוסר,

[03:12] נח זבולוני: כן, כן, של מוסר. במזריץ!

[03:15] יובל מלמד: מה היה הדבר שם? שנה שלמה למדת שם?

[03:18] נח זבולוני: כן! אולי יותר משנה.

[03:20] יובל מלמד: זה המון זמן.

[03:21] נח זבולוני: היינו עושים "בדידות". היו תקופות, למשל "ברל" זה בדידות. אדר היה "אמיצות", מה אמיצות? לקום ולעזוב.

[03:48] נח זבולוני: מרדכי הראה אמיצות לגבי המן. הבנת? אחר כך היה "בטחון"

[03:58] יובל מלמד: מה היה אמיצות? איזה דברים?

[04:00] נח זבולוני: "אמיצות" היו נכנסים לבית מרקחת לקנות מטר מסמרים. אתה יודע פרדוקס? בבית מרקחת – מסמרים – מטר. לא קילו, רק מטר.

[04:20] נח זבולוני: וצוחקים. כשצוחקים ממך, זה עושה לי חזק, אתה מבין כבר מה זה? אמיצות עשיתי. בדידות גם כן. בדידות.

[04:38] נח זבולוני: בדידות היו עוזבים את מזריץ, ונוסעים בעיירות קטנות והולכים לבית הכנסת ויושבים. "חבורה". זה היה כמו כיתה. חבורה זה נקרא. כיתה.

[04:59] יובל מלמד: חבורה כזו נוסעת יחד?

[05:01] נח זבולוני: כן. למשל חבורה זו, חבורה זו, בחבורה היו כ- 20 או 25 בחורים. אז היו מתיישבים, ואומרים "בטחון בלי שתדל'ס". אתה מבין? מה זה "בלי שתדל'ס" ?

[05:23] נח זבולוני: הרמב"ם אומר – בטחון – בטח בה' אבל צריך להשתדל! צריך לעשות איזה דבר. אבל יש כאלה שסוברים שבטחון בלי שתדל'ס, אתה מבין?

[05:40] נח זבולוני: אבל הם היו מתיישבים בתוך בית-הכנסת ואני הולך לנשים, אומר: "הו, בחורים יושבים שם ולומדים, לכו שם תביאו להם אוכל" והם לא ידעו שאני משתדל [עבורם].

[06:01] נח זבולוני: אז הם, אחר-כך, בסוף היום, כשהיו מתאספים, איך אומרים, נכנסים לעומק של הדבר

[06:19] יובל מלמד: מתעמקים. עושים סיכום של כל ה-

[06:22] נח זבולוני: סיכום, כן. סיכום של מה שהיה. אז הם אמרו: "הו, כשאסולישטוט – זה הזדמן – הנה בטחון". אצלם זה היה בלי שתדל'ס. לא השתדלו – לא ידעו.

[06:39] נח זבולוני: אבל אני הייתי עושה את זה. אפשר להגיד שעל כל דבר ודבר שבאים ... סיפרתי פעם בעניין בית-שימוש?

[06:55] יובל מלמד: שמה?

[06:59] נח זבולוני: אחר-כך היו הולכים ומעמיקים בתוך הפעולה. מה זה? אני סיפרתי "פעולה" שעשיתי. פעולה יפה.

[07:15] נח זבולוני: שם השירותים, היו בחוץ. לא היה בפנים – בבית. היה שם דלת, ושם היו יושבים, ופה יש בור ושם היו מנקים. אני הולך, דפקתי [טוק טוק טוק] עשר דקות או רבע שעה.

[07:42] נח זבולוני: יושבים. אחר-כך אני שמעתי כבר שהוא רוצה ללכת, כשהוא יוצא, אז הסתובבתי מהגב שלו, למה? בכדי שלא להעליב אותו.

[07:59] נח זבולוני: אתה מבין?

[08:01] יובל מלמד: למה הוא התעכב כל כך הרבה.

[08:03] נח זבולוני: כן. אבל אז ראש החבורה שלנו אמר. לא. "כוחות הנפש" – אתה התביישת! בפניו. לא, שלא רציתי להעליב אותו, אתה התביישת!

[08:30] יובל מלמד: אתה זוכר עוד פעולות?.

[08:35] נח זבולוני: לא זוכר. זה פעולה, זה "בטחון"

[08:47] יובל מלמד: איך עוברים, למשל קבוצה כזו, איך עוברים ממזריץ לכפר?

[08:51] נח זבולוני: מה זה לכפר?

[08:52] יובל מלמד: רכבת? איך נוסעים?

[08:53] נח זבולוני: הולכים. בעגלה. ליום אחד, זה לא לתמיד. ליום אחד, חצי יום אפילו.

[09:04] יובל מלמד: ברגל? או בעגלה.

[09:06] נח זבולוני: לא ברגל. זה רחוק. עגלות! שם היו עגלות. לא היו אוטובוסים, לא שום דבר, לא היו רכבות. היו רכבות, אבל למרחקים, למרחקים של ורשה, ורשה – מזריץ הייתה רכבת.

[09:20] נח זבולוני: היו גם אוטומובילים. אבל עיירות קטנות אז היה "בעל עגלה'ס". היו נוסעים

[09:29] יובל מלמד: כמה היו נכנסים בעגלה? אתה זוכר?

[09:31] נח זבולוני: שלושה, ארבעה אנשים. וה "בעל עגלה" היה נוסע, למשל, היה משא, בתוך העגלה היה משא, למשל היה מעביר מעיר לעיר, איזה דברים, מצרכים, אני יודע מה, וגם אנשים

[09:55] יובל מלמד: איך בכלל ... מזריץ. היה גם "לימוד" ? היה "לומד'ס" ?

[10:02] נח זבולוני: שם בעיקר הצטיינו במוסר. זה היה ה- "קן" של מוסר. ביאליסטוק היה של "לומד'ס", ר' אברהם יפה'ן והרב אברהם ויינשטיין, ר' אהרן ויינשטיין, היה למדן, הוא היה תלמיד של ר' ברוך בר, פעם, אחר כך הלך לנובהרדוק אצל הסבא

[10:30] נח זבולוני: אבל שמה, בעיקר לא "לומד'ס".

[10:34] יובל מלמד: מי זה היה שם הרב הורוביץ? של מה ?

[10:37] נח זבולוני: מי?

[10:38] יובל מלמד: הרב הורוביץ. היה ראש ישיבה שם.

[10:40] נח זבולוני: ר' יוזל. רב יוזל הורוביץ ^{[ 1 ]} היה המייסד, של נובהרדוק. היה "בעל הבית'ס". הוא לא חוזר בתשובה, אבל הוא עשה תשובה.

[11:01] נח זבולוני: כשהוא פרש מהעולם, הוא היה סוחר, אני יודע מה ... אז מספרים שהוא התבודד ביער, בא לבית קטן

[11:15] נח זבולוני: אבל סגרו אותו, ועשו שני חורים, הגישו לו אוכל, אחד חלבי, ואחד בשרי. כמו חלונות כאלה, חורים כאלה היו עושים, שמה בית קטן היה. בית מעצים.

[11:35] נח זבולוני: הלא שם לא היו בתים מרעפים, אולי בית-הכנסת היה,

[11:43] יובל מלמד: רגע, זה הסבא מסלובודקה?

[11:46] נח זבולוני: מי?

[11:47] יובל מלמד: רבי יוזל הורוביץ. לא?

[11:49] נח זבולוני: לא! זה מנובהרדוק

[11:50] יובל מלמד: הסבא מנובהרדוק.

[11:51] נח זבולוני: לא! רבי הירש פינקל ^{[ 2 ]}

[11:54] יובל מלמד: מי שסיפרת עכשיו זה הסבא מנובהרדוק. אני שאלתי על זה שכתב מילי דשבתא.

[12:02] נח זבולוני: מילי דשבתא, זה היה תלמיד של רב אברהם יפה'ן ^{[ 3 ]} , אפשר להגיד.

[12:10] יובל מלמד: או זהו. איפוא? גם למדת [שם]

[12:12] נח זבולוני: אוסטרוב מזובייציק.

[12:14] יובל מלמד: זהו, אתה למדת אצלו.

[12:16] נח זבולוני: כן. ברור! יש לו משפחה, יש לו נכדים, הם קרובים של שילה רפאל, התחתנו עם קרובים של שילה רפאל.

[12:31] נח זבולוני: סגל! רב מאיר סגל היה רב בחיפה, רב גדול

[12:42] יובל מלמד: שם זה היה יותר "לומד'ס" באמת?

[12:44] נח זבולוני: כן, היה "לומד'ס".

[12:46] יובל מלמד: אבל רב אברהם יפה'ן היה בביאליסטוק

[12:48] נח זבולוני: בביאליסטוק

[12:49] יובל מלמד: זה "לומד'ס"

[12:50] נח זבולוני: זה שייך לביאליסטוק. כי בביאליסטוק לא היו קיצונים ב "מוסר" כמו במזריץ. שם היו "לומד'ס". למדו!

[13:03] יובל מלמד: ובמזריץ מה היה? היה לימוד גם?

[13:06] נח זבולוני: למדו. אבל לא כל-כך.

[13:09] יובל מלמד: למשל, במשך היום התעסקו הרבה עם "מוסר"? היה סדר מוסר, או מה?

[13:13] נח זבולוני: כן, ברור. יש כאלה שהיו "עובדים", עבד, עובד, והוא כל היום מתעסק בפעולות, כל מיני דברים, ורשם הכל.

[13:31] יובל מלמד: היה שם מישהו שהתפרסם? היום, או משהו? במזריץ?

[13:39] נח זבולוני: במזריץ. אנשי מזריץ ייסדו את ישיבת נובהרדוק בארץ ישראל, בתל-אביב.

[14:01] יובל מלמד: שם גם היה הסיפור עם שיבתי בבית השם? מה שסיפרת עם הדם?

[14:05] נח זבולוני: שיבתי בבית אדושם, היה ברוסיה. בפולין הלא אפשר היה ללמוד. לא הכריחו אותו. אבל ברוסיה הבולשביקים, הקומסומולצים, היבסקציה ^{[ 4 ]} , אתה יודע מה זה יבסקציה?

[14:27] נח זבולוני: הם הלכו נכנסו והרסו. שם היה מציאות-צר צריך לעשות, אז חתכו פה, הוציאו נדר, וכתבו, כמו נדר "שיבתי בבית אדושם, כל ימי חיי".





תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.