מכתב ליואל צימרמן משנת 1997 (מוערך)

גדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר: "נשים שאננות, קומנה שמענה קולי, בנות בוטחות האזנה אמרתי" (ישעיהו ל"ב).

שאל רב לר' חייא, נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא (בית מדרש) ובאתנויי (בשליחות) גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (ברכות י"ז), הרעיון, שהנשים מזדהות עם בעליהן בכל הפעולות שלהם, חרף שעלול להביא לסבל מסויים, ולכל מיני בעיות, למרות זאת הן משתתפות עימם.

ולך יואל שלנו, אמר מי שאמר שהינך דומה ליואל בן פתואל הנביא, כלומר ליואל הנביא מתרי-עשר, שהיה שונה מכל הנביאים והמבדיל אותו מכל שאר הנביאים הוא: יואל אינו מוכיח ומטיף ומסור לעם, גם בקראו להם לשוב אל השם בכל לבבם ובצום ובבכי ובמספד, אינו מגיד להם חטאותיהם, ואיננו מדבר אליהם קשות, הוא אך מתאר את צרות לבבם ושמח בשמחתם הזמנית.

יואל הנביא קורא את הכהנים והזקנים ואת כל העם לתשובה, לצום, לתפילה ולבקשת רחמים מהשם, הוא מבטיח את חמלת השם אל עמו, את הרחקת הארבה שפשט ואת חיסולו, מבקש גשמים בעיתו, פריחה וצמיחה ויבולי ברכה, שובע ושלום.

ומשמיע לכם בשורות וישועות טובות ...