לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

רבנים וגדולי בישראל תומכים בהחזרת שטחים תמורת שלום


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 00/10/1993
מיון מהיר:
מאמר
נשלחו לפרסום
1993
בפסקי הלכה של רבנים מסויימים בנוגע האם יש להפר את פקודות המפקדים בעניין פינוי השטחים, ובכלל השאלה ההלכתית האם כאשר יש פיקוח נפש אם דוחה את שלמות הארץ, ושלמות הארץ ושלום האדם, מי קודם? וכל הכרוך. שלושה רבנים מפורסמים ביניהם הרב יוסף דב סולובייציק ז"ל, ויבל"א הרב עובדיה יוסף והאדמו"ר מבלז הרב יששכר דב שהם גורסים שטחים תמורת שלום.

הרב עובדיה יוסף בתקופת כהונתו כרב ראשי בישראל ביטא בלשון נחרצת את עמדתו שבעיניו היא עמדה הלכתית בעד ויתור על שטחים, ובעד פשרה בענין זה משום פיקוח נפש. בימים ההם עוד לפני 20 שנה הרב יוסף לא עסק בפוליטיקה ולא היה מקורב לתנועה פוליטית כלשהי, ואף לא חלם על הקמת ש"ס. מאז ועד עתה נשאר הרב עובדיה יוסף נאמן ודבק בהשקפתו הבסיסית.

הוא הדבר לגבי האדמו"ר מבעלז הרב רוקח. מי שעוקב אחרי חסידות בעלז יודע זאת! פעמים אין ספור אמר הרבי מבלז: אין להקריב קרבנות אדם תמורת ריבונות שטחים. והוסיף ואמר: אין אדם בעולם שיכול להבטיח שתהליך השלום יוכתר בהצלחה. ברור שבמלחמה יש רק סכנות ובשלום ישנם סיכונים וסיכויים גם יחד; הגישה היהודית שוללת שפיכת דמים, גם אם משיגים על ידה נצחון; על אחת כמה וכמה במצב הנוכחי שבו המלחמה הבאה עלולה להיות הרת אסון. עדיפים איפוא סיכויי השלום על סיכוני המלחמה.

יש חשיבות רבה לעמדות הרב סולובייציק והאדמו"ר מבלז שכן ביסודו של דבר הן מבטאות דעות של רבים וטובים בציבור החרדי, מעבר למחיצות של מפלגות ומחנות. אך הללו שותקים לרוב - הסיבה לכך מעוגנת בתחומים אחרים ולאו דווקא בשטחי עזה ויריחו.

בדידי הווה עובדה לפני כשנה או יותר כאשר הרבי מבלז נוכח בישיבת מרכז הרב לרגל אירוע משפחתי, שאלתי את האדמו"ר מבלז מה דעתו על הגולן והוא ענה לי בזו הלשון: "בגולן איז פאראן גוטע ויינען" כלומר בגולן ישנם יינות טובים ומשובחים !!! [ 1 ]

כידוע גם הרב אליעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז' בבני-ברק ומנהיג היהדות החרדית הליטאית ובני הישיבות היה נגד החלת חוק הרבנות על הגולן, יתירה מזה, הוא גם התנגד להכרזה על ירושלים כבירת ישראל ודבריו מפורסמים באיגרות שפורסמו.

הרב סולובייציק שתמך בפשרה וויתורים טריטוריאליים אמר פעם: כאשר מאכילים חולה ביום הכיפורים עושים זאת לפי הוראות רופאים הבקיאים בדבר! כמו כן בעיניינים טריטוריאליים, מדיניות ופיקוח נפש, הבקיאים הם הרמטכ"ל והממשלה, ואותם צריך לשאול אם הם אומרים שיש לוותר על שטחים תמורת שלום יש לשמוע אותם יש לסמוך עליהם. והוסיף ואמר: אני מעריך מאוד את מסירות הנפש של גוש אמונים ושל כל יהודי, אבל פיקוח נפש הוא למעלה ממסירות נפש, ויש לקיים את דברי אנשי כנסת הגדולה שאמרו: היו מתונים בדין. ואמר: אני אופטימי כי אני מאמין שעם ישראל הוא עם חכם ונבון ויעשה מה שהמציאות ההיסטורית מחייבת מדינה יהודית מבחינה אסטרטגית ורוחנית, עם רוב יהודי מובהק והשגת שלום שלמענו צריכים לפעול בשכל ובבינה, ובמקום שצריך יש גם להתפשר.

בשיחה עם עתונאי אמר הרב סולובייציק בשעתו לאחר ההסכם עם מצרים, בזו הלשון: אני מתפלל שלא תהיה מלחמה חס ושלום נוספת. הסכם נוסף בין ישראל ומצרים ימנע מלחמה ושפיכות דמים. פיקוח נפש של צעיר בישראל דוחה את כל התורה כולה! צריכים להתחשב בהלכה הזאת גם כשמתדיינים בפוליטיקה. רבים מוציאים ומפרסמים אגרות וקוראים שלא לוותר על אף שעל, ואינם חושבים שעל ידי אי-הוויתור נשלם חלילה מחיר דמים גבוה! שאין ברירה, חייבים להילחם ולהקריב קרבנות, אבל כאשר יש ברירה צריכים להתחשב בחיי אדם. חיי יהודי אחד שווים כחיי העולם כולו. זו הלכה, כמו שנאמר כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, והוא הדין להיפך!

בהזדמנות זו סיפר מעשה ששמע מפי אביו ששמע מפי הרב ר' חיים סולובייציק שידוע בעולם התורני כרבי חיים בריסקר. היה זה לפני הרבה שנים כאשר שהה רבי חיים במינסק, בסוף מלחמת העולם הראשונה, עשו הגויים פוגרומים ביהודים. יום אחד ישבו יהודים ובהם רבנים מפורסמים ובתוכם גם רב חיים, וסיפרו על ההריגות ועל הרציחות ועל החורבות בקהילות היהודיות ברוסיה. אמר יהודי אחד: "לו ידעתי שאלה הם חבלי המשיח, ניחא". רב חיים נכנס לתוך דבריו ואמר: "אינני מסכים לזה". נעץ בו היהודי מבט ושאל: "מה אמרתי שכבודו אינו מסכים, הרי לא אמרתי דבר". אמר לו רבי חיים: "אמרת הרבה יותר מדי! לו היו אלה חבלי משיח, כאילו כדאי היה שיהרגו יהודים רבים! אני אינני מסכים לזה, כי הדבר נוגד את ההלכה! אם ההלכה אומרת שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה - הוא דוחה גם את ביאת המשיח. מי זה אומר שמשיח יבוא על ידי שפיכות דמים נקיים? הרבה דרכים לקדוש ברוך הוא להביא את הגאולה מבלי שדם יהודי יישפך".

הרב שך בתשובה לרב שכתב אליו שאסור להחזיר שטחים לפי ההלכה, כותב הרב שך בזו הלשון:
אולם בעניין מה שכתב, פלפול הלכתי בדברי החזרת שטחים בארץ ישראל, עכשיו הם תחת שלטון ישראל ומתפלפל בעניין פיקוח נפש. לדעתי הנחה זו שזה נוגע לפיקוח נפש, אין זה ברור כלל וכלל ויש הרבה מאנשי הצבא שדעתן היא הפוכה! והם גורסים שעל ידי השלום שייגרם על ידי החזרת השטחים יתמעטו הרבה שפיחות דמים, וגם יש לקחת בחשבון מצבנו לא רק כאן בארץ ישראל אלא גם מצבנו בעולם כולו, כי כשאין שלום במזרח התיכון, זה משפיע על אי-שקט בכל העולם, שהמעצמות הגדולות מעורבות בזה. ויש התגרות בין האומות למשוך לצדן, שמעצמה זו מושכת מדינה זו לצידה, ומעצמה אחרת מושכת לצידה, וסוף סוף תהיה מלחמה עולמית, ומה יהיה אז גורלנו, ואיזה ערך יהיה אז אם תהיה לנו כברת ארץ וכו' וכו'.

על סיפוח הגולן כותב הרב שך בזו הלשון בשנת תש"מ:
אלפיים שנה היינו בלא חוק הגולן ובלא הגולן ואף הלאה נוכל לחיות בלא חוק זה. ואם אינך רואה לאלתר את התגובה על חקיקת החוק, דע כי בן אדם אתה ואי אתה יודע מה עתיד להיות בעוד עשרים שנה! ודע עוד, כי כל האומות אחת הם, וגם הטובים שבהם אינם מחבבים את ביהודים בלשון מעטה! וכשם שגרמניה העמידה מתוכה היטלר שכזה, אף שאר אומות העולם יכולות להוציא כמוהו מתוכם, ומשער אני בעצמי, כי באותו רגע ראש ממשלה הגיש את חוק הגולן, נשיא ארצות הברית חשב לעצמו, שיכול אני להטיל אמברגו על היצוא, אפילו של שבוע-שבועיים וכל אותה המדינה אבודה.

ובאותה השנה אמר על החלת החוק של ירושלים כבירת ישראל, אמר בין היתר:
האם בגלל שמאן דהוא החליט לפני שמונים שנה שאנו עם, בזכותו אנו קיימים? הביטו וראו: נאספנו לחוקק חוק ירושלים, מי זקוק לחוק זה? האם בלי חוק ירושלים לא שלנו? האם בלי חוק ארץ ישראל לא שלנו? האם בלי חוק ירושלים היא לא שלנו, עבור מה החוק? עבורנו מקיימי תורה ומצוות החוק הזה לא אומר כלום. האם בהרמת ידיים של כמה אנשים חל על ירושלים תוקף ששייכת לנו? עבורנו התורה היא המעידה שירושלים היא שלנו על ידי שאנו מזכירים אותה שלוש פעמים וביום - ולירושלים עירך ברחמים תשוב. אנו המקיימים ציוויי התורה ומתענים ומקוננים בכל שנה ושנה על חורבן ירושלים זה אלפיים שנה, מעידים על ידי זה שירושלים היא שלנו, ולא אלה שאוכלים ושותים בתשעה באב וביום הכיפורים, הם יבואו ויתבעו את ירושלים ע"י הרמת ידים לקבוע חוק? דרך חקיקת חוק שירושלים היא שלנו, היא התגרות באומות העולם משום שעל ידי כך מתייצבים נגד העולם בכרזה שכוחנו עמנו; זה ההפך מדרך התורה ומסוכנת לכל ישראל, ואם יאמרו שהתורה מעידה שהיא שלנו, אומות העולם ישיבו להם: זכור את יום השבת לקדשו, אתם לא שומרים את השבת, ושארץ ישראל שלכם, אתם מסתמכים על התורה? לכם אין שום זכות לדרוש ולתבוע את ירושלים. רק אנו שמתענים ומתפללים על ירושלים, יש לנו הזכות לתבוע את ירושלים! דרך עם ישראל היא דרך התורה ואין דרך אחרת זולתה.



דפים בנושא:


הערות:
1. נח זבולוני מדווח על פגישה זו בכתבה: הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה

נח זבולוני מציין בכתבה כי היא נכתבה כשנה אחרי שיחתו עם הרבי מבלז בישיבת מרכז הרב, על שיחה זו דיווח נח זבולוני בעיתון "דבר" בתאריך 22/09/1992 (הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה). לאור זאת נקבע תאריך הכתבה לחודש אוקטובר 1993, בפרט שלפי התוכן הוא מדבר על הסכם קהיר, שבו דובר על החזרת עזה ויריחו תחילה בו דנו בתקופת זמן זו.

הכתבה יועדה כנראה לעיתון "דבר" אך לא זכתה לפרסום.
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1993
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות